השמנה בישראל מתרחבת: הפערים, העלויות והמאבק לשינוי

כ-60% מהמבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל או השמנה, ושיעור זה מתחיל כבר בגיל צעיר, כאשר 31.4% מתלמידי כיתות ז' מוגדרים כסובלים מכך. פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה המדעית לסוכרת והשמנת יתר, ציין כי ב-2025 הגיע שיעור ההשמנה בקרב תלמידי כיתות א' בקריית מלאכי וקריית גת לכ-15%, לעומת 2%-3% בלבד בתל אביב, הרצליה ורעננה. הוא הוסיף כי הפערים באים לידי ביטוי גם בזמינות רופאים ומיטות אשפוז, הנמוכה יותר בצפון ובדרום.

על פי הערכות, העלות השנתית של ההשמנה למשק הישראלי נעה בין 20 ל-55 מיליארד שקלים. פרופ' רז הדגיש כי יש לשנות את התפיסה ולהכיר בהשמנה כמחלה כרונית הפוגעת במערכות גוף רבות. הוא הזכיר ניסיונות עבר לשינוי, כגון סימון מזון, מס על משקאות ממותקים, קידום תזונה בריאה וחינוך לאורח חיים בריא בבתי ספר, לצד הגבלת פרסום מזון מזיק. למרות שהסימון האדום נותר, מהלכים אחרים לא הושלמו או בוטלו.

פרופ' רז הצביע על הקושי בשמירה על משקל לאחר ירידה, כאשר כ-90% מהיורדים חוזרים למשקלם המקורי ואף מעלים אותו בחזרה תוך שנתיים. הוא ציין כי טיפולים תרופתיים חדשים יכולים לסייע, אך עלותם והצורך בהתמדה עלולים להקשות על הנגישות וליצור פערים. כ-2.5 מיליון ישראלים, כ-27% מהאוכלוסייה, סובלים מהשמנת יתר, והאתגר הוא כיצד להעניק טיפול בהיקף כזה.

בנוגע לעתיד, רז ראה פוטנציאל בבינה מלאכותית (AI) לצמצום פערים בין המרכז לפריפריה ולהנגשת ידע רפואי. כלים מבוססי AI כבר הראו בישראל יכולת לשפר טיפול ולהפחית אשפוזים, ויכולים לסייע לצוותים רפואיים בפריפריה. עם זאת, הוא הזהיר מפני פייק ניוז וטעויות רפואיות, ומהאתגר בגיוס הטכנולוגיה ללא הפיכתה למקור למידע שגוי.

פרופ' רז קרא לתרגם את הדיון לתוכנית פעולה הכוללת החזרת מס המשקאות, הגבלת פרסום מזון מזיק, פיקוח על תזונה ופעילות גופנית בבתי ספר, חינוך לאורח חיים בריא, הנגשת מזון בריא, והרחבת הנגישות לבדיקות, טיפולים ומרפאות רב-תחומיות, בדגש על הפריפריה. הוא הדגיש את חשיבות רפואת המשפחה באבחון, התאמת טיפול, מעקב ושמירה על רצף טיפולי.