סיכום כהונה, משרד רה"מ ומשרד הביטחון: כישלון
תומצת מתוך Zman Yisrael על ידי baba
במהלך כהונת הממשלה הנוכחית, לצד הישגים מבצעיים, התרחש מחדל 7 באוקטובר שלא נחקר בוועדת חקירה ממלכתית. מדיניות "חמאס הוא נכס" קרסה, והסכם החטופים התעכב מסיבות פוליטיות. פיטורי ראש שב"כ נקבעו כלא חוקיים, וביטחון הטיסות נפגע עקב אי יישום המלצות מבקר המדינה. בנוסף, נרשמה עלייה באלימות מתנחלים בעקבות ביטול מעצרים מנהליים נגד יהודים, והמלחמות לא השיגו את מטרותיהן במלואן.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- המחדל הביטחוני של ה-7 באוקטובר, תחת אחריות ראש הממשלה, טרם נחקר בוועדת חקירה ממלכתית.
- מדיניות "חמאס הוא נכס" קרסה ב-7 באוקטובר, למרות התרעות על העברת כספים קטאריים לזרוע הצבאית של חמאס.
- הסכם החטופים התעכב מסיבות פוליטיות, וגורמים בכירים טוענים כי ניתן היה להחזירם מוקדם יותר.
- פיטורי ראש שב"כ רונן בר נקבעו על ידי בג"ץ כנעשו בניגוד לדין.
- ביטול המעצרים המנהליים נגד חשודים יהודים ביהודה ושומרון הוביל לעלייה של 27% באלימות מתנחלים.
- המלחמות בעזה, לבנון ואיראן לא השיגו את מטרותיהן במלואן, וחמאס, חיזבאללה והמשטר האיראני שרדו.
במהלך כהונת הממשלה הנוכחית, לצד הישגים מבצעיים משמעותיים של צה"ל, כמו מבצע הביפרים בלבנון וחיסולים באיראן, התרחש מחדל ביטחוני חמור שהוביל לטבח ב-7 באוקטובר. ניהול המלחמות ומינוי בכירים במערכת הביטחון נחשבים בעייתיים, ולכן לא ניתן לסכם את עבודת משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון כהצלחה.
המחדל הביטחוני של ה-7 באוקטובר, שהתרחש תחת אחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עדיין לא נחקר בוועדת חקירה ממלכתית, למרות דרישות רבות. הקואליציה מקדמת הצעת חוק לוועדת חקירה שתבחר באופן פוליטי, מה שארגון "מועצת אוקטובר" כינה "ועדת טיוח". במקביל, נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט עומדים בפני צווי מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
מדיניות "חמאס הוא נכס", שראתה בשלטון חמאס ברצועה אמצעי למניעת הקמת מדינה פלסטינית, קרסה ב-7 באוקטובר. למרות התרעות משב"כ ואמ"ן על כך שחלק מהכסף הקטארי המועבר לעזה מגיע לזרוע הצבאית של חמאס, ההעברות נמשכו. לשכת ראש הממשלה דחתה טענות אלו כ"שקרים ממוחזרים".
הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים מאוקטובר 2025, שנכפה על הממשלה לאחר עיכובים, לא נולד מיוזמתה. גורמים בכירים, כולל האלוף במיל' ניצן אלון, טוענים כי ניתן היה להחזיר את כל החטופים כשנה קודם לכן, אך הממשלה עיכבה את ההסכם מסיבות פוליטיות. גם העסקה שנחתמה בינואר 2025 הייתה דומה למתווה שהוצע על ידי ישראל במאי 2024.
פיטורי ראש שב"כ רונן בר במרץ 2025 נקבעו על ידי בג"ץ כנעשו בניגוד לדין, תוך קביעה שנתניהו היה בניגוד עניינים. את בר החליף דוד זיני, שהדגיש את נאמנותו לדרג הנבחר כיתרון עיקרי. גם המטה לביטחון לאומי התרוקן מאנשי מקצוע, כאשר ראש המל"ל צחי הנגבי הוחלף לאחר שהתנגד לכיבוש עזה ותמך בעסקת חטופים.
דוח מבקר המדינה על ביטחון הטיסות, שהמליץ על מדיניות כוללת לאבטחת תעופה אזרחית זרה, לא יושם. למרות התחייבות חברות תעופה, טייסים ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל שובצו בטיסות לארץ, כולל במקרה של הפיגוע בטיסת "פליי דובאי". ראש הממשלה לא התערב בנושא עד לאחר הפיגוע.
למרות מחסור של כ-12,000 חיילים בצה"ל, הממשלה השקיעה מאמצים בהעברת חוק פטור מגיוס לבני ישיבות, שלא עבר. רק 3% מהחרדים שקיבלו צו גיוס התייצבו ברבעון השני של שנת הגיוס 2024-2025.
שר הביטחון ישראל כ"ץ החליט בינואר 2025 להפסיק את השימוש במעצרים מנהליים נגד חשודים יהודים ביהודה ושומרון, למרות התנגדות שב"כ. כתוצאה מכך, עלה מספר אירועי האלימות של מתנחלים ב-27% בשנת 2025. ראש הממשלה ושר הביטחון נמנעו מגינוי גורף של אלימות מתנחלים.
המלחמות בעזה, לבנון ואיראן לא השיגו את מטרותיהן במלואן. חמאס וחזבאללה עדיין חמושים, והמשטר האיראני שרד, למרות הישגים מבצעיים כמו פגיעה במתקני גרעין וחיסול בכירים איראנים. שר הביטחון לשעבר יואב גלנט פוטר בנובמבר 2024, והחליפו ישראל כ"ץ נקלע לעימות עם הרמטכ"ל.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.