חסוכת מרפא

שנה לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף בעזה, אף בית חולים ברצועה אינו מתפקד באופן מלא, והמחסור בתרופות ובציוד רפואי חיוני נמשך ואף החריף בחלק מהמקרים. כך עולה מנייר עמדה חדש של עמותת "רופאים לזכויות אדם", הבוחן את מצב מערכת הבריאות בעזה בשנה האחרונה.

על פי הדו"ח, אלפי חולים אינם יכולים לצאת מהרצועה לקבלת טיפול שאינו זמין בה, ואין אפשרות להכניס פרוטזות או להקים מערך שיקום לקטועי גפיים חדשים, בהם ילדים רבים. ארגונים הומניטריים דיווחו על קשיים בהכנסת ציוד בסיסי כמו גזות סטריליות וחומרי חיטוי, ובתקופות שונות חסרו ציוד לדיאליזה, אינסולין ושקיות קולוסטומיה. מספר בתי החולים הפעילים אמנם גדל מ-14 ל-20, אך כולם פועלים באופן חלקי בלבד ואינם מסוגלים להעניק טיפול מלא.

מאז אוקטובר 2025, נהרגו בעזה לפחות 1,445 בני אדם ונפצעו 5,227, וישראל ממשיכה לתקוף גם במהלך הפסקת האש. רשימת החולים הממתינים לפינוי רפואי מתארכת, כאשר רק כ-3,423 מטופלים פונו לטיפול במדינות שלישיות מאז ספטמבר. לפני 7 באוקטובר, כ-3,000 חולים יצאו מדי חודש מהרצועה לטיפול חיוני. כיום, אין ברצועה אף מכשיר MRI מתפקד, מה שמונע מעקב אחר חולים ומביא לאבחון מאוחר.

עמותת "רופאים לזכויות אדם" הגישה עתירה בנובמבר 2025 בדרישה לפתוח מחדש את המסדרון הרפואי לעזה, אך המדינה ובית המשפט מטילים את האחריות על מדינות שלישיות. המדינה מצדיקה את האיסור הגורף על מעבר חולים לגדה המערבית בשיקולים ביטחוניים, ללא מנגנון לבחינה פרטנית. הדו"ח קובע כי הרשויות הישראליות אחראיות ליצירת תנאי חיים שמטרתם השמדת האוכלוסייה הפלסטינית, וכי הג'נוסייד לא הסתיים אלא שינה את דרך ביצועו, כאשר ישראל שולטת בגישה לרצועה ובמעבר סחורות ואנשים.