שלוש שנים למלחמה בעזה: החיים עדיין רחוקים מנורמליות

שלוש שנים לאחר תחילת המלחמה בעזה, החיים בقطע עדיין רחוקים מלחזור למסלולם, ותושביו חיים בין הרס, עקירה ומחסור בצרכים בסיסיים, כך לפי פעיל זכויות האדם מוסטפא איברהים מהעיר עזה. בראיון לרדיו "קול השמש" סיפר איברהים כי שלוש שנות לחימה הביאו עמן הרג, הרס, פחד, עקירה, רעב ומחסור במים ומזון, והדגיש כי הפסקת האש לא הובילה לתחילת התאוששות או שיקום ממשיים.

איברהים תיאר כי החיים היומיומיים עדיין נשלטים על ידי פחד וחרדה, על רקע אוהלים בלויים ובתים רעועים, ושטח מחיה מצומצם. בנוסף, נמשכות המגבלות על תנועה והכנסת סיוע. דוחות האו"ם האחרונים מצביעים על כך שהפסקת האש באוקטובר 2025 אמנם סיימה את הפעולות הצבאיות הרחבות, אך לא את האלימות, עם המשך תקיפות ומגבלות גישה לאזורים נרחבים.

לדברי איברהים, תושבי עזה אינם מצפים לתוכניות מדיניות או כנסים, אלא לצרכים בסיסיים כמו מזון, מים, סיוע, פתיחת מעברים ותחילת שיקום. הוא ציין כי הדיבורים על סידורי ניהול לעזה או ועדות בינלאומיות לא הפכו למציאות בשטח, וכי הוועדה הלאומית לניהול עזה עדיין מורכבת מאנשים מחוץ לרצועה. הפלסטינים חיים בחוסר ודאות לגבי השלב הבא, בשל המשך התקיפות, המגבלות וקושי הגישה לשירותים בסיסיים.

באשר לניהול הרצועה, איברהים מסר כי חמאס עדיין ממלא תפקיד ניהולי וביטחוני באזורים מסוימים, למרות ירידת יכולותיו ומחסור במשאבים. משרדי הממשלה פועלים במתכונת מינימלית, וגם הרשויות המקומיות מספקות שירותים בסיסיים. מחסור בדלק הוא אחד המשברים המרכזיים, עם כניסה מוגבלת של גז לרצועה.

איברהים הדגיש כי תושבי עזה אינם תולים תקוות רבות בבחירות בישראל, אלא מצפים להסרת המגבלות, תחילת השיקום ושיפור תנאי החיים. הם חוששים מהמשך המדיניות הנוכחית או מהמשך האלימות. העדיפות העליונה היא חזרה לחיים נורמליים, ללא פחד, עקירה והרס. דוחות האו"ם משקפים פער בין הפסקת האש לבין התאוששות אמיתית, כאשר משפחות עקורים סובלות ממחסור במקלט, מים, תברואה, מזון ושירותים בסיסיים.