הבעל זכה בדירה בהגרלה לפני הנישואים, אך בית הדין קבע: היא שייכת לשניהם
בית הדין הרבני קבע כי דירה שנרכשה במסגרת "מחיר למשתכן" שייכת בחלקים שווים לאישה ולבעל, למרות שהבעל זכה בהגרלה לפני הנישואים. האישה מימנה מחצית מהדירה והשתתפה בתהליך הרכישה, שבוצע לאחר הנישואים. בית הדין דחה את טענת הבעל כי הדירה היא רכושו הפרטי וקבע כי האישה זכאית למחצית הבעלות. הבעל חויב גם בתשלום הוצאות משפט.
הידיעה ב-4 שורות · תקציר של baba
- בית הדין הרבני קבע כי דירה שנרכשה במסגרת "מחיר למשתכן" שייכת בחלקים שווים לאישה ולבעל.
- הבעל זכה בהגרלה לפני הנישואים, אך הדירה נרכשה לאחר מכן, והאישה מימנה מחצית ממנה.
- בית הדין דחה את טענת הבעל כי הדירה היא רכושו הפרטי מכיוון שזכה בהגרלה.
- האישה זכאית למחצית הבעלות בדירה, והבעל חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 12,000 שקלים.
בית הדין הרבני קבע כי דירה שנרכשה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" שייכת בחלקים שווים לאישה ולבעל, למרות שהבעל זכה בהגרלה לפני הנישואים והדירה נרשמה על שמו בלבד. בני הזוג התגוררו יחד כשנתיים לפני נישואיהם, ובמהלכן זכה הבעל בהגרלה. כחודש לפני החתונה רכש את הדירה, אך האישה מימנה מחצית מהסכום באמצעות חסכונותיה והשתתפה בתהליך הרכישה. במהלך שנות נישואיהם הושכרה הדירה ודמי השכירות הופקדו בחשבון משותף.
עם החלטתם להתגרש לאחר שמונה שנות נישואין, טען הבעל כי הדירה היא רכושו הפרטי מכיוון שזכה בהגרלה לפני הנישואים. בית הדין הרבני דחה את טענתו, והבהיר כי יש להבחין בין זכייה בהגרלה לרכישת הדירה, שבוצעה לאחר הנישואין. כמו כן, בית הדין לא קיבל את הטענה כי רישום הבעל בלבד להגרלה מעיד על כוונה לשמור על רכוש נפרד, וקיבל את הסבר האישה כי רישום משותף היה מורכב יותר.
בית הדין הוסיף כי גם אם הרכישה הייתה מתבצעת לפני הנישואין, אופן המימון וההתנהלות הצביעו על כוונה לשתף את האישה בבעלות. בנוסף, נדחתה טענת הבעל כי האישה מושתקת מלדרוש חלק בדירה בשל הצהרתה לבנק כי זו דירתה היחידה, והוסבר כי ההצהרה ניתנה בהקשר של קבלת משכנתא. בסיום ההליך, בית הדין הרבני קבע כי האישה זכאית למחצית מהבעלות בדירה וחייב את הבעל בתשלום הוצאות משפט בסך 12 אלף שקלים.
מוזכרים