"חופש הביטוי בבריטניה גוסס. היהודים? הם זוכים לפחות הגנה"

חבר בית הלורדים הבריטי ופעיל חופש הביטוי, טובי יאנג, טוען כי בריטניה מגבילה באופן מופרז את חופש הביטוי, עד כדי סתימת פיות, וכי המשטרה מרחיבה את האכיפה בנושאי הסתה וביטויי שנאה. יאנג מצביע על כך שנורמות פרוגרסיביות קיצוניות גורמות לצנזורה עצמית, ומדגיש כי קבוצות מסוימות זוכות להגנה רבה יותר מאחרות, כאשר לטענתו, יהודים נחשבים פחות מדוכאים ולכן זוכים להגנה פחותה. הוא מביא דוגמאות לאנומליות באכיפה, כמו מקרה בו אדם שרף קוראן והותקף, אך הואשם בהטרדה, בעוד הדוקר שוחרר. יאנג טוען כי פשעי שנאה נגד יהודים בבריטניה גברו משמעותית מאז 7 באוקטובר, פי עשרה מאלו המכוונים למוסלמים, אך הממסד מתעלם מכך.

יאנג, העומד בראש ארגון Free Speech Union, פועל נגד הגבלות חופש הביטוי באוניברסיטאות, מקומות עבודה וברשתות החברתיות. הוא מבקר את המשטרה על טיפול יתר במקרים של התבטאויות שנויות במחלוקת, ומציין כי משרד הפנים הבריטי הודה בהנחיות לא ברורות שהובילו למעורבות משטרתית מיותרת. שרת הפנים, שבאנה מחמוד, אף הציעה רפורמה שתמנע מהמשטרה לעסוק ב"ציוצים חוקיים לחלוטין". יאנג מביא דוגמה קיצונית למקרה בו נער גוסס נעצר באזיקים לאחר שהרוצח האשים אותו בגזענות, וטוען כי המשטרה פועלת לפי סטנדרטים כפולים, בניגוד להצהרותיה.

נתונים משנת 2023 מראים כי נרשמו באנגליה ובוויילס למעלה מ-12,000 מעצרים בגין חוקי תקשורת, אך רק כ-9% מהם הסתיימו בהרשעה, מה שמחזק את הטענה שהרף להתערבות משטרתית נמוך מדי. בנוסף, המשטרה תיעדה כרבע מיליון "אירועי שנאה שאינם פשע" מאז 2014, מידע שעלול להופיע בבדיקות רקע רגישות. סגן נשיא ארה"ב, ג'יי. די. ואנס, הביע דאגה מהפגיעה בחופש הביטוי בבריטניה ובאירופה, והביא כדוגמה מקרה של פיזיותרפיסט שהורשע על תפילה שקטה מחוץ למרפאת הפלות.

הממשלה הבריטית דוחה את הטענות לפגיעה בחופש הביטוי, ומדגישה כי הוא אינו מעניק חסינות מעבירות פליליות או הסתה לאלימות. ראש הממשלה לשעבר, קיר סטארמר, טען כי בריטניה מגנה את חופש הביטוי, אך הממשלה רואה בחומרה הסתה לאלימות. המקרה של לוסי קונולי, שנעצרה ונידונה למאסר בגין ציוץ שקרא לגירוש המוני של מהגרים לאחר רצח ילדות, ממחיש את הדיון על הגבול בין חופש הביטוי להסתה. יאנג טוען כי הממשלה הנוכחית, כמו גם ממשלת הלייבור, מגבילה את חופש הביטוי, מה שמוביל לצנזורה עצמית נרחבת בקרב הציבור.

יאנג מזהיר כי המצב בבריטניה מהווה נורת אזהרה לישראל, ומציין את ירידת דירוגה של ישראל במדד חופש העיתונות. הוא קורא לממשלת ישראל להיזהר שלא ללכת בדרך דומה לזו של ממשלת בריטניה. הוא גם מציין כי הקהילה המוסלמית בבריטניה הופכת לגוש הצבעה משפיע, וקיים חשש מחקיקה שתעניש דוברי ביקורת על האסלאם. יאנג מביא דוגמה למקרה בו חייל לשעבר הואשם בהסתה לשנאה גזעית על סרטון שקרא למחאה שלווה נגד הגירה בלתי חוקית, אך זוכה פה אחד על ידי חבר מושבעים.