הזיכרון הלועזי, השבר העברי והערבות שמעבר לקיטוב
המאמר מתאר את הפער בין ה-7 באוקטובר, יום האסון הלועזי, לבין שמחת תורה, התאריך העברי שבו התרחש הטבח, וכיצד פער זה משקף את השבר הישראלי. הכותב, רב ביחידת מגלן, מתאר את חוויותיו בפינוי חללים תחת אש בצומת כפר עזה, שם הקיטוב החברתי נעלם מול ערבות הדדית ומסירות נפש. המציאות בשטח הוכיחה כי הרוח הישראלית נמדדת ביכולת לשאת יחד את עול העם מעבר למחלוקות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- ה-7 באוקטובר ושמחת תורה מייצגים שני צירים מקבילים ומדממים בלוח השנה הישראלי.
- הפער בין התאריך הלועזי לעברי משקף את השבר הישראלי בין חול לקודש ומחלוקת לשותפות.
- הרב יוני הראש מתאר את מעברו מחגיגות שמחת תורה לפינוי גופות תחת אש בצומת כפר עזה.
- מול האסון, הקיטוב החברתי נעלם והתגלתה ערבות הדדית ומסירות נפש ישראלית.
- הרוח הישראלית נמדדת ביכולת לשאת יחד את עול העם מעבר למחלוקות פוליטיות.
המאמר דן בפער שבין ה-7 באוקטובר, התאריך הלועזי המזוהה עם חורבן ומחדל לאומי, לבין שמחת תורה, התאריך העברי שבו התרחש הטבח. פער זה משקף את השבר הישראלי בין חול לקודש, בין זעקה אזרחית לזיכרון דתי, ובין מחלוקת פוליטית לשותפות כפויה באש.
הכותב, הרב יוני הראש, מתאר כיצד תכנן להשתתף בהקפות שניות בישיבת 'הר המור' במוצאי שמחת תורה, אך נקלע למציאות אחרת לחלוטין. במקום חגיגות, מצא את עצמו בווסט קרמי, בחשיכה, למרגלות תעלת ניקוז בצומת כפר עזה, כחלק ממלאכת פינוי גופות תחת אש. הוא מתאר את המאמץ הפיזי והרוחני הכרוך בהרמת כל גופה בזהירות, והחלפת שירי החג במילות תפעול קצרות.
הכותב מציין כי הקיטוב החברתי שקדם לאירועים נעלם מול מראות כמו תושבי כפר עזה צועדים כפליטים בארצם. עמידתו כחיץ פיזי למען המפונים והאלם מול תודתם של השורדים, זיקקו עבורו את המהות הישראלית של ערבות הדדית ומסירות נפש.
כעת, כשה-7 באוקטובר מצוין בנפרד משמחת תורה, הפער בולט עוד יותר. התאריך הלועזי מזכיר את הטבח והשבר האזרחי, בעוד התאריך העברי מזכיר את הרוח והמבחן המוסרי. המציאות בצומת כפר עזה הוכיחה כי מעבר ללוחות השנה ולמחלוקות, הרוח הישראלית נמדדת ביכולת להניח לקיטוב, לרדת לתעלה, ולשאת יחד את עול העם.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
