רועים שקוף: שיטת חוות הרועים להשתלטות על קרקעות מגיעה לבג"ץ

שרת ההתיישבות אורית סטרוק ביקרה במאחז המכונה "חוות רועים" במג'ד אל-כרום והתריעה כי "המצב בגליל הוא סכנה אסטרטגית". סטרוק אף הבטיחה כי בכוונתה, יחד עם מפלגתה, להשתלט על סמכויות רמ"י ומנהל התכנון כדי להוביל שינוי אסטרטגי, בדומה לפעולותיה ביהודה ושומרון. קק"ל, שאפשרה את הקמת החווה, נאלצה לפנות את המתנחלים, אך מאות אנשי ימין חגגו במקום את סוכות, תוך שירת שירי נאצה נגד ערבים. קק"ל מתכננת להעביר את המאחז לאתר סמוך, מהלך שנתפס כחלק משיטת "עוד דונם ועוד עז" לייהוד הגליל.

ראש מועצת מג'ד אל-כרום, סלים סליבי, פנה לרשות לאכיפה במקרקעין וטען כי קק"ל לא הייתה רשאית להקצות את השטח לחוות רועים, שכן רובו בבעלות פרטית ועל פי תוכניות המתאר, האזור מיועד לשטח חקלאי פתוח, ולא למגורים. תוכנית המתאר של מג'ד אל-כרום, הנמצאת בשלבי קידום מתקדמים, מייעדת את האזור לשטח פתוח בעל ערך רב ליישוב הסובל ממחסור בפארקים.

מחר (חמישי) צפוי בג"ץ לדון בעתירה של החברה להגנת הטבע נגד "החוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה". החוק, שנחקק על רקע הקמת עשרות חוות רועים לא חוקיות, נועד להכשיר בדיעבד את אותן חוות, בעיקר בנגב ובגליל. העותרים טוענים כי החוק מפלה לרעה חקלאים אחרים וכי הוא נועד להכשיר בנייה בלתי חוקית של קבוצה מוגדרת של רועים יהודים, תוך הענקת פטור מתשלום על שימוש בקרקע ציבורית.

החברה להגנת הטבע מדגישה כי לעדר במרעה אין ערך בהגנה על קרקעות, וכי הקמת חוות בצמוד ליישובים קיימים עשויה למנוע שריפות יער. קק"ל, אחת המשיבות בעתירה, הגישה עמדה המתנגדת לחוק, אך מעשיה בשטח סותרים זאת. יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי, אמר בעבר כי תפקיד הארגון הוא להרחיב יישובים יהודיים ולהביא עוד יהודים לגליל, אך יש לו "אין מה לחפש בשטחי מג'ד אל-כרום".