לא עוד פרויקט, לא עוד הנצחה - מאיה שלי, אני רק רוצה שתיכנסי בדלת | אילה פודר
אילה פודר, אם שכולה, כותבת על כאב האובדן של בתה מאיה ז"ל, שלוש שנים לאחר מותה. היא מתארת כיצד הזמן לא מרפא את הגעגוע, אלא רק מלמד כיצד לשאת אותו, וכי היא ממשיכה בחייה מתוך אהבה שקיבלה צורה חדשה. פודר מדגישה כי שום פרויקט הנצחה אינו יכול למלא את החסר, ומשתוקקת להחזיר את בתה הביתה. היא מציינת את הגעגוע העמוק של האב וחבריה של מאיה, ואת הקושי לחיות עם המקום הריק שהשאירה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- אילה פודר כותבת על כאב האובדן של בתה מאיה ז"ל, שלוש שנים לאחר מותה.
- היא מתארת כיצד הזמן לא מרפא את הגעגוע, אלא רק מלמד כיצד לשאת אותו.
- פודר מסבירה שהיא ממשיכה בחייה מתוך אהבה שקיבלה צורה חדשה, מנוע לעשייה.
- היא מדגישה כי שום פרויקט הנצחה אינו יכול למלא את החסר.
- היא משתוקקת להחזיר את בתה הביתה, ולא רק להנציח אותה.
- היא מציינת את הגעגוע העמוק של האב וחבריה של מאיה.
אם שכולה, אילה פודר, כותבת על כאב האובדן של בתה, מאיה פודר ז"ל, שלוש שנים לאחר מותה. פודר מתארת כיצד הזמן לא מרפא את הגעגוע, אלא רק מלמד כיצד לשאת אותו. היא מסבירה שהיא ממשיכה בחייה לא כי כאבה פחת או כי התרגלה למותה של בתה, אלא מתוך אהבה שקיבלה צורה חדשה, מנוע לעשייה ולחיים לצד הריק שהותירה. היא מדגישה כי שום פרויקט הנצחה, גינה, סרט או אירוע אינם יכולים למלא את החסר, והיא משתוקקת להחזיר את בתה הביתה. פודר מתארת את הגעגוע העמוק של האב, חבריה של מאיה, ואת הקושי לחיות עם הידיעה שרבים אוהבים ומתגעגעים אליה, אך אין ברירה אלא ללמוד לחיות עם המקום הריק שהשאירה. היא מציינת כי האהבה לבתה הפכה למנוע לעשייה, למקומות הנושאים את שמה, ולאנשים המכירים את סיפורה, אך בסופו של דבר, כל מה שהיא רוצה הוא שבתה תחזור הביתה.
מוזכרים