קירור פאנלים סולאריים במים: פריצת דרך אפשרית לשיפור יעילות
תורגם ותומצת מתוך Panet על ידי baba
סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון פיתחו שיטה חדשנית לקירור פאנלים סולאריים באמצעות טבילתם במים רדודים, שעשויה להגביר את ייצור החשמל בכ-15%. המחקר, בהובלת ד"ר ויטלי גייטס ומיכל בין-סמר, נועד להתמודד עם ירידת היעילות הנגרמת מהתחממות יתר, אתגר משמעותי במיוחד בישראל. הפתרון, בהשראת טכנולוגיית קירור של חברת 'קראר', עדיין בשלבי מחקר אך מבטיח שיפור משמעותי באנרגיה מתחדשת.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מחקר חדשני מציע לטבול פאנלים סולאריים במים רדודים לשיפור יעילותם.
- קירור פאנלים סולאריים במים עשוי להגביר את ייצור החשמל בכ-15%.
- התחממות יתר היא אתגר מרכזי באנרגיה סולארית הפוגע ביעילות הפאנלים.
- המחקר נערך באוניברסיטת בן גוריון בהשראת טכנולוגיית קירור של חברת 'קראר'.
- הפתרון עדיין בשלבי מחקר ופיתוח ודורש בדיקות כדאיות כלכלית.
מחקר חדשני של סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון בנגב בחן פתרון לא שגרתי להתמודדות עם ירידה ביעילות הפאנלים הסולאריים עקב התחממות: טבילתם במים רדודים. המחקר, בפיקוחם של ד"ר ויטלי גייטס ומיכל בין-סמר, מצא כי קירור זה עשוי להגביר את ייצור החשמל בכ-15%.
התחממות יתר היא אתגר מרכזי באנרגיה סולארית, שכן היא פוגעת ביעילות הפאנלים. ככל שהטמפרטורה עולה מעל 25 מעלות צלזיוס, כל עלייה במעלה אחת מפחיתה את התפוקה בכחצי אחוז, בעיקר בשל פגיעה במתח החשמלי. בישראל, מדינה חמה, האתגר אף גדול יותר, ופתרונות קירור אקטיבי נבחנים בקפידה.
הסטודנטים, רון בלילה ואור אביקסיס, קיבלו השראה מחברת הסטארט-אפ 'קראר' שפיתחה טכנולוגיית קירור נוזלי לסוללות רכבים חשמליים. הם בחנו את האפשרות ליישם עיקרון דומה לפאנלים סולאריים, תוך ניצול הסגוליות התרמית הגבוהה של המים לספיגת חום ושמירה על טמפרטורת עבודה נמוכה יותר.
המחקר, שנערך במסגרת קורס "מקורות אנרגיה חלופיים", הראה כי טבילת פאנלים בעומק של כ-4-5 ס"מ במים יכולה לשפר את ייצור החשמל בכ-15% הן בשל קירור יעיל והן בשל הפחתת השתקפות אופטית. עם זאת, בין-סמר מדגישה כי הפתרון עדיין בשלבי מחקר ופיתוח, ונדרשים בדיקות נוספות לגבי כדאיותו הכלכלית והיקף השימוש במים.
הסטודנטים מעריכים כי העתיד טמון בשילוב של טכנולוגיות קירור מרובות, כגון ציפויים אופטיים מתקדמים ומערכות ניהול תרמי מבוססות בינה מלאכותית, שיאפשרו התאמה טובה יותר לתנאי אקלים משתנים. בין-סמר מוסיפה כי בישראל קיימים הן הצורך והן היכולות הטכנולוגיות לפתח פתרונות כאלה.
מוזכרים