"אנשים סביבי לועסים את המוות בביסים קטנים"

הרומן החדש "כל מה שזז חייב למות", מאת מורה, לוחם מילואים וסטודנט לספרות, מתאר את קשיי ההתמודדות של לוחם מילואים בשם הרוש, החוזר משדה הקרב ברצועת עזה ומתקשה להשתלב מחדש במציאות. הספר, שנכתב בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה, משלב קטעים מיומן אישי עם תיאורים סוריאליסטיים של מצבו הנפשי של הגיבור, הכוללים דיבור בערבית, ציטוטים משירים ומשפטים מהמלחמה. הרוש מתאר את תחושת הניתוק, את הוועדה הרפואית ואת הניסיונות לחקור את מוחו, עד שהוא מוצא דרך להתמודד באמצעות כתיבה אצל מטפלת בשם שורה.

הסופר, המשרת כעת במילואים בגבול עוטף עזה, מספר שהרומן החל כמחברת רשמים בשדה הקרב, בהשראת ספרו של קורט וונגוט "בית מטבחיים 5". הוא חש שהמלחמה והחזרה ממנה משאירות צלקות עמוקות, ומתאר את תחושת הניתוק מהעולם ואת המחיר הנפשי הכבד שמשלמים הלוחמים, שמתואר כ"לעיסת מוות בביסים קטנים". הוא מדגיש את הצורך להילחם ברוע תוך שמירה על צלם אנוש, וקורא להבאת המלחמה "לאור" כדי שניתן יהיה לנהל אותה ולשלוט בה.

הספר מבטא צד אנטי-מלחמתי, תוך הטלת ספק בחוקיות המלחמה עצמה, אך גם מכיר בצורך להילחם ברוע של חמאס. הסופר משווה את המלחמה לקרחון, שרק קצהו נראה לעין, ומדגיש את החשיבות של התמודדות מוסרית וזהירות מפני הפיכה לרוע עצמו. הוא מתייחס גם לתחושת הנקם בחברה הישראלית לאחר ה-7 באוקטובר, וטוען שהנקם הוא של אלוהים ולא של בני אדם. הרומן מסתיים בשיר שנכתב בעקבות ביקור בפרדס לימונים רוסי, ובו התמודדות עם השאלה האם הפעולות הצבאיות היו הכרחיות.

הסופר, בן 34, אב לשני ילדים, מתאר גם רגע סוריאליסטי בו קצין בכיר בכה מגעגוע לבנו בעת שפגש את בנו שלו. הוא מוסיף כי הרומן משקף את המציאות המורכבת ואת המתח בין הרצון לחזור לחיים לבין חוויית האבסורד והסוריאליזם, וכי יש לקבל את המציאות כפי שהיא. הוא גדל במשפחה דתית-ציונית, אך כיום אינו שומר מצוות, ומלמד תרבות עברית בתיכון, תוך הדגשת ערכים הומניסטיים וליברליים.