״הייתי על קצה המזלג״: אנדריי קוזלוב על 246 ימי שבוי, אמנות וחיים אחרי השבי
תורגם ותומצת מתוך Channel 9 על ידי baba
אנדריי קוזלוב, שבילה 246 ימים בשבי חמאס לאחר שנחטף מפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר 2023, שיתף בראיון בחוויותיו הקשות ובדרכי ההתמודדות שלאחר שחרורו. קוזלוב, שהגיע לישראל מרוסיה כשנה לפני המתקפה, מתאר את תקופת השבי כהליכה על קצה המזלג, אך חש בר מזל על שחרורו. לאחר שחרורו, הוא עוסק באמנות כדרך לעבד את הטראומה, מתמודד עם טיפול פסיכולוגי קבוע, ורואה את עתידו בישראל, למרות קשר מורכב עם המדינה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- אנדריי קוזלוב, שבילה 246 ימים בשבי חמאס, שיתף בראיון את חוויותיו הקשות לאחר שנחטף מפסטיבל נובה.
- קוזלוב מתאר את תקופת השבי כהליכה על קצה המזלג, אך חש בר מזל על שחרורו במבצע צה"ל.
- לאחר שחרורו, קוזלוב עוסק באמנות כדרך לעבד את הטראומה ומתמודד עם טיפול פסיכולוגי קבוע.
- הוא מתאר קשיי תקשורת משמעותיים בשבי בשל מחסום השפה, אך הצליח לתקשר עם חלק מהחוטפים באנגלית.
- קוזלוב מצהיר כי הוא רואה את עתידו בישראל, למרות קשר מורכב עם המדינה לאחר אירועי 7 באוקטובר.
שלוש שנים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אנדריי קוזלוב, שבילה 246 ימים בשבי בעזה לאחר שנחטף מפסטיבל נובה, משתף בחוויותיו הקשות ובתהליך ההתמודדות שלאחריהן. קוזלוב, שהגיע לישראל מרוסיה כשנה לפני המתקפה, עבד כשומר בפסטיבל ובימים שלפני החטיפה הספיק ללמוד מעט עברית.
במהלך השבי, שהחל ב-7 באוקטובר 2023 והסתיים ב-8 ביוני 2024 עם שחרורו במבצע של צה"ל, התמודד קוזלוב עם בידוד, פחד וציפייה מתמדת למוות. הוא מתאר את התקופה כהליכה על קצה המזלג, אך מדגיש כי למרות הקושי, הוא חש בר מזל על שחרורו ועל יכולתו לספר את סיפורו ממקור ראשון. קשיי התקשורת בשבי, בשל מחסום השפה, היו משמעותיים, אך הוא הצליח לתקשר עם חלק מהחוטפים באנגלית ולשמר את ביטחונו שישרוד.
לאחר שחרורו, קוזלוב החל לעסוק באמנות כדרך לעבד את חוויותיו. הוא עובד על פרויקט אמנותי רחב היקף בניו יורק, מרכז אמנות עולמי, המנסה לבטא תחושות של ניתוק, תקווה, בחירה, גורל ויחסים עם אלוהים. הוא מקיים קשר עם מורו לעברית, שלומי אלמוג, ומבקר בישראל לסירוגין עם שהותו בניו יורק.
קוזלוב מתאר את תהליך ההתמודדות עם הטראומה כאינדיבידואלי ומורכב. הוא החל טיפול פסיכולוגי לאחר שחרורו, אך כיום נפגש עם פסיכולוג באופן קבוע פעם בשבוע, מתוך הבנה שנדרש תהליך מתמשך. הוא מודה כי ישנם טריגרים מסוימים המעלים זיכרונות ורגשות קשים, אך שומר על אופטימיות.
למרות הקשר המורכב שלו עם ישראל לאחר אירועי 7 באוקטובר, קוזלוב מצהיר כי הוא רואה את עתידו במדינה, אם כי לא באופן מלא. הוא מגדיר את ישראל כמקום שאלוהים הוביל אותו אליו, אך כעת הוא מרגיש בה חרדה ומתקשה לעבוד. הוא רואה בעבודתו האמנותית מעין שליחות שנועדה להסתיים.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
