أسعد غانم: המלחמה החריפה את הקיפאון הפוליטי בחברה הערבית והקצינה את ישראל

החוקר והמרצה למדע המדינה, פרופסור أسعد غانم, הסביר בראיון לרדיו "שמש" כי המלחמה הנוכחית החריפה את הלחצים על המרחב הציבורי בחברה הערבית, כולל באוניברסיטאות ובבתי חולים, וכן את התמודדות המשטרה עם צעירים. לדבריו, מגמות אלו לא החלו ב-7 באוקטובר, אך המלחמה הרחיבה את היקפן והחריפה אותן.

غانم מתח ביקורת על כך שהחברה הערבית טרם הצליחה לבנות מסגרת פוליטית וחברתית שתתמודד עם השינויים, וציין את היחלשות הרשימה המשותפת וחוסר היכולת לתרגם החלטות לצעדים מעשיים. הוא הוסיף כי גם החברה הישראלית עברה שינויים עמוקים, כשהמגמה הימנית, שהחלה לפני 7 באוקטובר, התעצמה לאחריו, והקיצוניות באה לידי ביטוי מובהק יותר במוסדות שונים, כולל באוניברסיטאות, המתייחסות באופן מחמיר יותר לסטודנטים ערבים.

לגבי שורשי השינוי הפוליטי והחברתי בישראל, גורס גאנם כי הם נעוצים בתקופה שלאחר הסכמי אוסלו, עם עליית הימין והתחזקות כוחות קיצוניים יותר. הוא הדגיש כי 7 באוקטובר לא יצר את השינוי, אלא החריף אותו, והוביל להתחזקות הקיצוניות בישראל ולירידה בחשיבות הדעת הקהל הבינלאומית.

בניגוד לכך, ציין גאנם את הפרדוקס בין המצב הפוליטי הפלסטיני הקשה לבין התמיכה הבינלאומית הגוברת בעניין הפלסטיני ברחוב העולמי, וקרא לתרגם את האהדה הבינלאומית לשינוי מדיניות. הוא התייחס גם לבחירות הישראליות הקרובות, וציין כי חילופי ממשלה לא יובילו בהכרח לשינוי דרמטי ביחס לאזרחים ערבים או לסוגיה הפלסטינית, אך עשויים לפתוח פתח לשיפור תנאים פוליטיים מסוימים. הוא הדגיש את חשיבות הבחירות כבמה להפגנת כוח פוליטי של האזרחים הערבים, אך ללא צמצום הפעילות הפוליטית אליהן.

غانم הדגיש כי האחריות לשינוי מוטלת לא רק על החברה הישראלית או הממשלות, אלא גם על החברה הערבית, שעליה לארגן את עצמה ולבנות כלי לחץ פוליטיים וחברתיים. הוא קרא להפעיל מחדש את ועדת המעקב, הוועדות העממיות, המגזרים המקצועיים והסטודנטיאליים, ולחזק את תפקיד האקדמאים והסטודנטים במאבק בגזענות באוניברסיטאות. הוא הדגיש כי כל שינוי פוליטי אינו אוטומטי וחילופי ממשלה אינם מספיקים, אלא נדרש שינוי בכלים ובארגון של החברה הערבית כדי להשפיע על המציאות הפוליטית. בנוסף, הוא קרא לעולם הערבי לנקוט עמדות פוליטיות ברורות יותר בנוגע לאירועים בעזה, בגדה המערבית ובירושלים, לא באמצעות התערבות צבאית, אלא בשימוש בהשפעה הערבית להפעלת לחץ בינלאומי על ישראל.