בעזה, בלבנון ובאיראן: צה"ל מסכם שלוש שנים למלחמה

צה"ל מסכם שלוש שנים מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, וחושף נתונים על היקף הלחימה בזירות השונות ועל השינויים שבוצעו בעקבות לקחי המלחמה. מתחילת המלחמה הותקפו כ-100 אלף מטרות, מתוכן כ-65 אלף ברצועת עזה, כ-28 אלף בלבנון ובסוריה, וכ-4,500 באיראן. במקביל, צה"ל מציג שורה ארוכה של שינויים במערכי ההגנה, המודיעין והלחימה.

במהלך המלחמה שוגרו לעבר ישראל כ-10,200 פריטים מעזה, כ-20 אלף מלבנון, כ-1,200 מאיראן, כ-50 מסוריה וכ-90 מתימן. צה"ל מציין כי 970 חיילים נפלו בנסיבות מבצעיות, ויותר מ-70% מהפצועים חזרו לשירות. ביהודה ושומרון נרשמה פעילות בהיקף נרחב, במהלכה הוחרמו יותר מ-3,800 אמצעי לחימה, נעצרו כ-45 אלף מבוקשים, והוחרמו כ-46 מיליון שקלים שיועדו לטרור.

אחד המוקדים המרכזיים בתהליך הפקת הלקחים הוא מערך המודיעין. משימת ההתרעה הוגדרה מחדש, תפיסת ההתרעה עודכנה, חמ"לי ההתרעה חוזקו ונבנו מודלים חדשים. בצה"ל מדגישים שינוי בתרבות המודיעינית, עם דגש על ספקנות ובחינה ביקורתית של הערכות.

בגבולות ישראל בוצעו שינויים משמעותיים. בפיקוד הדרום שודרגו היישובים הסמוכים לעזה, הוקמו כ-40 מוצבים והוצב מכשול פיזי טכנולוגי. מאז הפסקת האש באוקטובר האחרון, בוצעו יותר מ-4,000 קידוחים לאיתור תשתיות תת-קרקע.

בפיקוד הצפון הוגדרה תפיסת הגנה המבוססת על פעולה יזומה וסיכול איומים לפני הגעתם לעורף. בדרום לבנון הושלמה פעילות בקו הכפרים הראשון, ובסוריה הוקם מרחב אבטחה קדמי. סדר הכוחות של מחלקות ההגנה ביישובי הצפון גדל פי שלושה, והוקמו יחידות תגובה מהירה.

מערך המילואים גדל בכ-36% מאז פרוץ המלחמה. באוגוסט 2024 הוחזרו למילואים כ-22 אלף משרתים שפטורים היו משירות, ובשנים 2025-2026 ישובצו אלפי משרתי מילואים נוספים. היקף השירות עומד כיום על כ-80 עד 100 ימי מילואים בממוצע למסגרת לוחמת, לעומת תכנון של כ-55 ימים בשנה.

חיל האוויר, אגף המבצעים ופיקוד העורף התאימו יכולות מוכנות לתרחישי הפתעה ומלחמה רב-זירתית. בחיל האוויר הוגדל סדר הכוחות בכוננות עד פי שישה, באגף המבצעים הוגדלו הכוננויות והעתודות ביותר מפי שניים, ובפיקוד העורף הורחבו יכולות ההתמודדות עם מספר אירועים במקביל.