מהגבול ועד העורף: כך צה״ל שינה את ההגנה והכוח בשלוש שנות מלחמה

צה״ל ביצע בשלוש השנים האחרונות שינויים משמעותיים בהגנה ובכוח, הן בגבול והן בעורף, בעקבות לקחי 7 באוקטובר. ברצועת עזה, ההגנה הורחבה מעבר ליישובים, עם הקמת מוצבים בשטחים שולטים, שדרוג תשתיות ביטחוניות, והטמעת אפליקציית "נץ" לשיתוף מידע. כמו כן, הוקם מכשול פיזי טכנולוגי חדש, והושמדו מאות תשתיות טרור תת־קרקעיות.

בפיקוד הצפון, התפיסה החדשה היא "צבא לפני אזרחים", הכוללת פעילות יזומה נגד האויב במרחב דרום לבנון וסוריה, כדי למנוע התבססות טרור. הוקמו יחידות תגובה מהירה כמו "פרא" ו"דבורה", וסדר הכוחות של מחלקות ההגנה ביישובים גדל פי שלושה.

בפיקוד המרכז, ביהודה ושומרון, התפיסה היא "היישוב כמבצר", עם חיזוק ביטחוני ביישובים ובצירים, ושינוי פריסת הכוחות. מאז תחילת המלחמה נעצרו כ־45 אלף מבוקשים, והוחרמו אלפי אמצעי לחימה וכספי טרור.

בגבול המזרחי הוקמה אוגדה 96, "גלעד", לחיזוק ההגנה, וחודשו מוצבי "קו המים". הוקמו חטיבות דוד, חטיבות בזק טריטוריאליות, וכן פלוגות רובוטיקה וגדודים חדשים בזרוע היבשה. השימוש ברובוטיקה וברק"ם מאויש מרחוק הואץ, ופיתוח אמצעים ללחימה תת־קרקעית.

פיקוד העורף הרחיב את יכולתו לפעול בכמה זירות במקביל, שיפר את מערך ההתרעה וההתגוננות, והקים מסגרות וכוחות חדשים. שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות וגופי חירום הורחב, ומאות מקלטים שופצו. מערך המילואים גדל בכ־36%, אך היקף השירות הממוצע עלה משמעותית, מה שמצריך צמצום עומס על המשרתים.