פריצת המלחמה, החטופים - והחיסולים ששינו את המזרח התיכון | האירועים המרכזיים מ-06:29 ועד היום

שלוש שנים לאחר מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ישראל מצויה במלחמה מורכבת ורחבת היקף, שהתרחבה משמעותית מעבר לגבולותיה המקוריים. המתקפה, שהחלה בשעה 06:29 בבוקר שמחת תורה, כללה מטחי רקטות כבדים וחדירת אלפי מחבלים לישראל דרך היבשה, הים והאוויר, תוך פגיעה ביישובי עוטף עזה, מוצבים, בסיסים ואף במסיבת הנובה ליד רעים. כ-6,000 מחבלים חדרו לשטח ישראל, ו-251 בני אדם נחטפו לרצועת עזה.

הלחימה התפשטה במהירות, כאשר במקביל למתקפה על יישובים, מחבלים הגיעו למסיבת הנובה, שם נרצחו ונחטפו מאות בליינים. בדרג המדיני, ראש הממשלה נתניהו קיבל את העדכון הראשון על המתקפה בשעה 06:29, ולאחר הערכת מצב ב-09:55 הורה על גיוס מילואים מלא והיערכות למלחמה. הלחימה ביישובים ובמוצבים נמשכה שעות, כאשר תושבים וכיתות כוננות נלחמו לצד כוחות הביטחון, והשליטה המלאה ביישובי הדרום הושבה רק ב-10 באוקטובר.

עם התקדמות המלחמה, נפתחו חזיתות נוספות: ב-8 באוקטובר החל ירי חיזבאללה מגבול לבנון, וב-19 באוקטובר הצטרפו החות'ים בתימן למערכה. ב-27 באוקטובר החל התמרון הקרקעי ברצועת עזה. במהלך המלחמה התקיימו מבצעי חילוץ חטופים, בהם חילוץ התצפיתנית אורי מגידיש ב-30 באוקטובר, וכן עסקאות לשחרור חטופים, שהחלו ב-24 בנובמבר עם הפסקת אש זמנית ושחרור 105 חטופים בתמורה לאסירים פלסטינים. הלחימה התחדשה ב-1 בדצמבר והתרחבה לדרום הרצועה.

אירועים משמעותיים נוספים כללו את תקרית שג'אעיה ב-15 בדצמבר, בה נהרגו שלושה חטופים מאש צה"ל, ואת חילוץ שני חטופים ברפיח במבצע "יד זהב" ב-12 בפברואר 2024. ב-13 באפריל 2024, איראן תקפה לראשונה באופן ישיר את ישראל, בתגובה לחיסול בכיר משמרות המהפכה. המערכה התרחבה לרפיח במאי 2024, וב-8 ביוני חולצו ארבעה חטופים במבצע "מבצע ארנון", בו נהרג מפקד ימ"מ. בהמשך, ישראל חיסלה את מוחמד דף ב-13 ביולי, וחיזבאללה ירה רקטה שפגעה במג'דל שמס ב-27 ביולי, בה נהרגו 12 ילדים. ב-31 ביולי חוסל פואד שוכר, הבכיר הצבאי בחיזבאללה, ובאותו יום חוסל איסמאעיל הנייה בטהרן.

הלחימה נמשכה עם חילוץ גופות שישה חטופים בח'אן יונס ב-20 באוגוסט 2024, ורצח שישה חטופים במנהרה ברפיח ב-31 באוגוסט. ב-17 בספטמבר התפוצצו אלפי מכשירי קשר וביפרים בלבנון ובסוריה במבצע הביפרים, המיוחס לישראל. ב-27 בספטמבר חוסל מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה. ב-1 באוקטובר החלה פעילות קרקעית ישראלית בדרום לבנון, ואיראן שיגרה מאות טילים לישראל בפעם השנייה. ב-17 באוקטובר חוסל יחיא סינוואר ברפיח. ב-27 בנובמבר הושגה הפסקת אש עם לבנון.

בדצמבר 2024, עם נפילת משטר אסד בסוריה, ישראל נכנסה לחזית נוספת. ב-19 בינואר 2025 נכנס לתוקף הסכם הפסקת אש בעזה, שכלל שחרור חטופים ואסירים, והרחבת הסיוע ההומניטרי. ב-20-22 בפברואר הוחזרו גופותיהם של משפחת ביבס. ב-18 במרץ 2025 התחדשה הלחימה בעזה במבצע "עוז וחרב". בין 13-24 ביוני 2025, ישראל תקפה באיראן במבצע "עם כלביא", שהסתיים בהפסקת אש. בקיץ 2025 נמשכה הלחימה בעזה. ב-9 בספטמבר 2025, ישראל תקפה יעד של חמאס בדוחא שבקטאר. באוקטובר 2025 נחתם הסכם חדש שהביא לשחרור כל החטופים החיים. ב-26 בינואר 2026 הושבה גופתו של רן גואילי, החטוף האחרון. ב-28 בפברואר 2026, ישראל וארה"ב פתחו במתקפה מסיבית על איראן, שכללה חיסול לכאורה של עלי חמינאי. ב-2 במרץ 2026 חיזבאללה הצטרף שוב למערכה. ב-7 באפריל 2026 הושגה הפסקת אש זמנית עם איראן, וב-19 ביוני 2026 נחתם הסכם הפסקת אש נוסף עם חיזבאללה.

ב-7 באוקטובר 2026, למרות השבת כל החטופים, הלחימה ברצועת עזה עדיין נמשכה, וחמאס ניסה לשקם את יכולתו הצבאית. המערכה, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, שינתה את ישראל והמזרח התיכון כולו, תוך התרחבות לשבע זירות אזוריות, חיסולים משמעותיים של מנהיגי ארגוני טרור, ומערכות צבאיות ישירות מול איראן. המלחמה כללה גם עסקאות לשחרור חטופים, מבצעי חילוץ דרמטיים, ואירועים טרגיים כמו תקרית שג'אעיה והפגיעה במג'דל שמס.