מהמודיעין ועד הגנת היישובים: צה"ל חושף את השינויים בעקבות לקחי 7 באוקטובר

צה"ל פרסם שורה של שינויים שבוצעו בעקבות לקחי מלחמת 7 באוקטובר, במטרה לחזק את המוכנות וההגנה. באגף המודיעין (אמ"ן) הוגדרה משימת ההתרעה כמשימה העליונה, תוך שינוי תפיסות ניתוח המידע והדגשת הצורך באתגור הערכות קיימות. הוקמה חטיבת דאטה חדשה ובוצעו רפורמות בהכשרות המודיעיניות.

בפיקוד הדרום שודרג מערך ההגנה על היישובים הסמוכים לרצועת עזה, כולל חיזוק גדרות, דרכי ביטחון וציוד מחלקות ההגנה. הוקם מכשול פיזי מסיבי הכולל יכולות טכנולוגיות, ושופרה שיטת הקידוחים לאיתור מנהרות.

חיל האוויר הגדיל את סדר הכוחות בכוננות עד פי ארבעה, וחיזק את שיתוף הפעולה עם כוחות היבשה. הוקם להק השתתפות וגבולות, וגובשו פקודות חדשות והותאמו מאמצי האיסוף.

באגף המבצעים נכתבה פקודה חדשה לתפיסת ההגנה, והכוננות ועתודות סדר הכוחות גדלו ביותר מפי שניים. הוגדלו גם מספר התרגילים המטכ"ליים בדגש על תרחישי הגנה ולחימה רב-זירתית.

בפיקוד הצפון גובשה תפיסת הגנה תחת העיקרון "צבא לפני אזרחים", ובוצעו פעילויות יזומות לסיכול איומים בדרום לבנון ובסוריה. מחלקות ההגנה ביישובי הצפון גדלו פי שלושה והוקמו יחידות תגובה מהירה.

בפיקוד המרכז אומצה תפיסת "היישוב כמבצר", הכוללת עיבוי אמצעי ביטחון ביישובים ושינוי פריסת הכוחות ביהודה ושומרון. הוקמה אוגדה 96, "גלעד", לגבול המזרחי.

זרוע היבשה הובילה את תוכנית "משיב הרוח", שהגדירה מחדש את תפיסת הגנת הגבולות כך שההגנה תתחיל בעומק השטח. הוקמו מסגרות חדשות והורחב השימוש ברובוטיקה וברק"ם המופעל מרחוק.

פיקוד העורף שיפר את יכולות ההתרעה וההתגוננות, הרחיב פרויקטים למיגון והקים תשתיות קשר מגובות. הוכשרו יכולות לעיבוד מידע גדול ונבנו מענים לאיומים מתפתחים.

חיל הים ארגן מחדש את מרחבי האבטחה וההגנה, שיפר מערכי גילוי ותקשורת, והקים יחידת איסוף קרבי קדמית בשם "נץ". הוספו אמצעים חדשים לשיפור יכולות התצפית והאש.