עם הפנים לחמאס, והגב ליו"ש: המהלך המקומם בנורבגיה ערב 7.10

הפרלמנט הנורבגי, הסטורטינג, דחה הצעת חוק שהגישה מפלגת העם הנוצרית (KrF) וביקשה להקים לראשונה רשימה לאומית רשמית של ארגוני טרור בנורבגיה. ההצעה, שזכתה לתמיכת מפלגת הקדמה (FrP) בלבד, ביקשה לאסור פעילות של ארגונים כמו חמאס, חיזבאללה, הג'יהאד האסלאמי ומשמרות המהפכה, ולהפוך פעילות במסגרתם לעבירה פלילית. כתוצאה מכך, נורבגיה נותרת ללא רשימת טרור עצמאית, ומסתמכת רק על רשימת הטרור של האו"ם, שאינה כוללת ארגונים אלו.

יו"ר מפלגת KrF, ג'ואל איסטבו, שהוביל את ההצעה, אמר כי מטרתה הייתה לשלוח "אותות ברורים" לגבי ארגונים העוסקים בטרור, וכי רשימה כזו תקשה על ארגוני טרור לפעול ולגייס תומכים בנורבגיה. חבר הפרלמנט מטעם KrF, הנס אדוורד אסקייר, הביע אכזבה מהתוצאה והזהיר מפני יחס בררני לארגוני טרור, במיוחד לאור הפגנה פרו-חמאס המתוכננת באוסלו למחרת ההצבעה, ב-7 באוקטובר. הוא ציין כי רשימה רשמית הייתה יכולה להבהיר את עמדת נורבגיה כלפי ארגונים אלו, גם כאשר דיפלומטים נורווגים מקיימים עמם מגע.

נורבגיה היא אחת המדינות הבודדות במערב ללא רשימת טרור לאומית עצמאית. החלטה זו נובעת מהחלטת ממשלת סטולטנברג בשנת 2006 להסתפק בהצטרפות לרשימת הטרור של האו"ם בלבד. זאת בניגוד למדינות כמו ארה"ב, בריטניה, קנדה, יפן וגרמניה, שרשמו את חמאס כארגון טרור. למרות שראש הממשלה יונאס גאהר סטרה כינה בעבר את מעשי חמאס "מעשי טרור", הארגון אינו מוגדר ככזה על פי החוק הנורבגי.

הסוגיה עלתה לדיון בפרלמנט גם בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, אז נדחתה הצעה דומה על ידי הממשלה, שטענה כי נורבגיה מסתפקת ברשימת האו"ם. במקביל, נורבגיה מקדמת הצעת חוק חדשה שתאסור סחר עם יישובי יהודה ושומרון, כולל ייבוא, ייצוא ועסקאות נדל"ן ושירותים. שר החוץ הנורבגי, אספן בארת' איידה, ציין כי החוק צפוי לקבל אישור בסתיו הנוכחי, והפרתו עשויה לגרור עד שלוש שנות מאסר. שגרירות ישראל בנורבגיה תקפה את היוזמה וכינתה אותה "הדוגמה האחרונה לפעילות האנטי-ישראלית האובססיבית" של שר החוץ.