הקרן הקיימת לישראל מתנגדת לחוק המאפשר הקמת חוות מגורים ביערות
תורגם ותומצת מתוך Al-Shams על ידי baba
הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) מתנגדת לחוק חדש שאושר בכנסת בשנת 2025, המאפשר הקמת מגורים וחוות פרטיות באזורי מרעה, ותומכת בעתירה לבג"ץ לביטולו. קק"ל חוששת שהחוק יגרום נזק סביבתי נרחב ליערות ושטחים פתוחים, בניגוד לרעייה עונתית נודדת. החברה להגנת הטבע הגישה עתירה דומה, בעוד המדינה טוענת לאיזון בין צרכים. המחלוקת חורגת מהפן הסביבתי ונוגעת גם לסוגיות התיישבות ופוליטיקה מקומית.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- קק"ל מתנגדת לחוק שאושר ב-2025 ומאפשר הקמת חוות מגורים באזורי מרעה.
- הקרן הקיימת תומכת בעתירה לבג"ץ לביטול החוק מחשש לנזק סביבתי נרחב.
- החוק החדש מרחיב את אפשרויות המגורים הקבועים בלב שטחים פתוחים.
- החברה להגנת הטבע הגישה עתירה דומה לבג"ץ נגד החוק.
- ההתנגדות לחוק חורגת מהפן הסביבתי ונוגעת לסוגיות התיישבות ופוליטיקה מקומית.
הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) הביעה התנגדות נחרצת לחוק חדש שאושר בכנסת בשנת 2025, המתיר הקמת מגורים וחוות פרטיות באזורי מרעה. קק"ל תומכת בעתירה שהוגשה לבג"ץ לביטול החוק, ומתריעה כי הפיכת שטחי מרעה למקומות מגורים קבע עלולה לגרום נזק נרחב ליערות, שטחים פתוחים ולערכי טבע.
החוק, "חוק הסדרת התיישבות במרעה", מאפשר לקבוע אזורים הדורשים נוכחות צמודה לצאן, ולהקים מרכזי מרעה הכוללים מגורי רועים ובני משפחותיהם, לצד הסדרת חוות שהוקמו בעבר באופן לא חוקי. החוק מסדיר גם הליכי תכנון והיתרים, כולל באזורים המיועדים ליערות, גנים לאומיים ושמורות טבע.
קק"ל אינה מתנגדת לעצם הרעייה ביערות, אך מבחינה בין רעייה עונתית נודדת לבין הקמת חוות קבע. לטענתה, רעייה נודדת, הנמשכת כחודשים ומתואמת עם גורמים מקצועיים, תורמת להפחתת צמחייה, שימור מגוון ביולוגי והפחתת סיכון שריפות. לעומת זאת, הפיכת הרעייה לקבועה דורשת הקמת מגורים, כבישים ותשתיות, דבר שעלול להגביר את הנזק לשטחים הפתוחים.
לטענת קק"ל, החוק החדש מרחיב את היקף המגורים המותרים מעבר למגורים מוגבלים לעובד רועה, כפי שהיה נהוג בעבר, ומתיר הקמת נוכחות קבע של משפחות שלמות בלב שטחים פתוחים. בכך, החוק עלול לשנות את אופי האזורים המיועדים ליערות ומרעה ולהקשות על ניהולם ושמירת ערכיהם הסביבתיים.
העתירה לבג"ץ הוגשה על ידי "החברה להגנת הטבע", הטוענת שהחוק מאפשר הקמת מבנים, כבישים ותשתיות באזורים פתוחים תוך קיצוץ בדרישות תכנון ובנייה. המדינה, לעומת זאת, טוענת שהחוק מאזן בין צורכי הרועים לשמירת שטחים פתוחים, וכי אין בו פגם חוקתי המצדיק ביטולו.
הוויכוח על החוק חורג מהפן הסביבתי ונוגע גם לסוגיות פוליטיות ומקומיות, בעיקר בנגב ובגליל, סביב הקמת יישובים בשטחים פתוחים. דוגמה לכך היא המחלוקת במג'ד אל-כרום, שם הוקמו מבנים זמניים בשטח קק"ל, דבר שעורר מחאה מקומית מחשש להקמת התנחלות חדשה. קק"ל הגיבה בפירוק המבנים הזמניים והצבת תנאים מחמירים יותר להמשך הרעייה.
גם "מרכז השלטון האזורי" הצטרף להתנגדות לחוק, ומתנגד להעברת האחריות על אספקת שירותים למשפחות שיתיישבו באזורים פתוחים, וכן מטיל ספק בצורך להקים חוות קבע כפתרון למלחמה בפשיעה חקלאית.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
