הקרן הקיימת לישראל מתנגדת לחוק המרחיב חוות רועים, מחשש לפגיעה בשטחים פתוחים

הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) הביעה התנגדות לחוק חדש המאפשר הקמת בתי מגורים וחוות רועים בשטחי מרעה ויער, בטענה כי הוא פוגע בנוף ובשטחים הפתוחים. זאת, בעוד הממשלה מקדמת הרחבת מודל זה בגליל ובנגב ככלי לשליטה על קרקעות, בדומה להתיישבות הרועים בשטחי יהודה ושומרון. מקרה בולט של יישום המודל נצפה במג'ד אל-כרום, שם הוקמה לאחרונה נקודת התיישבות חדשה בשטח רוס, דבר המעורר חשש מפני התבססות קבע שתפגע בקרקעות התושבים ובגישה אליהן.

קק"ל אף הודיעה לבית המשפט העליון על התנגדותה לחוק, לקראת דיון בעתירה נגדו. לטענת הקרן, מודל הרועים המבוסס על חוות בודדות פוגע ביערות, בניגוד לטענת תומכי החוק כי רועים מסייעים במניעת שריפות. הדבר בעל חשיבות מיוחדת ליישובים הערביים בגליל ובנגב, לאור הקמת קומפלקס התיישבותי על ידי מתנחלים מאזור יהודה ושומרון בשטח רוס, בסמוך לאדמות רבות של תושבי מג'ד אל-כרום. הקמת נקודה זו לוותה בהבאת קו מים, הצבת אוהלים ומבנים, ונוכחות קבועה של מתנחלים, מה שמעורר חששות מפני התבססותם והגבלת הגישה של בעלי האדמות הסמוכים.

המועצה המקומית והוועדה העממית במג'ד אל-כרום הזהירו כי מדובר בניסיון "להחיל מציאות חדשה על הקרקע" הפוגעת בשטח הגיאוגרפי של היישוב ובזכויות בעלי האדמות. למרות שקק"ל פעלה לפירוק האוהלים שהוצבו, החששות מפני קידום המתווה מחדש נותרו בעינם, במיוחד לאור הפיכת חוות הרועים לחלק ממדיניות ממשלתית רחבה.

החוק, שאושר בכנסת בשנה שעברה, מאפשר לצוות ממשלתי משותף לקבוע אזורי מרעה הדורשים "הגנה נאותה לעדרים" ולאפשר הקמת חוות הכוללות בית לרועה ולמשפחתו. החוק כולל גם סעיף מעבר המאפשר הסדרת חוות רבות שהוקמו בניגוד לחוק, ומעניק עדיפות לתכניות אלו על פני תכניות מתאר ארציות, ואף מאפשר אישורן באזורים מוגנים.

תומכי החוק טענו כי הוא נחוץ למניעת "פשיעה חקלאית", לשמירה על "אדמות מדינה" ולסיוע במניעת שריפות. קק"ל, לעומת זאת, טענה כי רועים נודדים מועילים יותר לשמירה על יערות מרועים קבועים, הדורשים תשתיות וגורמים נזק. החוק החדש, לטענתה, מאפשר התיישבות קבע של רועים ומשפחותיהם בשטחים פתוחים, דבר שיגרום נזק משמעותי ליערות ולערכים הטבעיים.

"החברה להגנת הטבע" עתרה לבג"ץ נגד החוק, בטענה שהוא פוגע בשטחים פתוחים ומעניק פטורים מתכנון רגיל. המדינה, מנגד, טוענת כי החוק מאזן בין הגנה על הרועים לשמירה על שטחים פתוחים, ואינו מהווה פגם חוקתי. גם מרכז השלטון האזורי תומך בביטול החוק, בטענה שהוא חורג מהליכי תכנון ומטיל על המועצות האזוריות את האחריות לשירותים ותשתיות.

ההתנגדות לחוק באה על רקע מדיניות ממשלתית רחבה יותר לחיזוק שליטה יהודית על קרקעות, במיוחד בגליל ובנגב. שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', קידם תכניות להקמת עשרות יישובים ו"חוות יהודיות" בגליל ובנגב, במקביל לעיכוב תכניות פיתוח ליישובים ערביים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אף הוא על תמיכה בקידום "התיישבות" בנגב ובגליל, בדומה ליהודה ושומרון. מודל ההתיישבות הרועים, שמרחיב את השליטה על שטחים נרחבים מעבר לשטח הבנוי, מיושם בהרחבה ביהודה ושומרון, שם הוקמו מאות רבות של יישובים ובקעות מאז אוקטובר 2023.