שווארמה באילת? תוותרו על הגימיק וקחו את הלאפה
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
אילת, ששימשה כעיר מקלט מרכזית למפונים, מציעה כעת חוויה קולינרית בשווארמה מומי. המקום מגיש שווארמה בגימיק של פיתה מצופה בפירורי לחם, אך הכתבים ממליצים על לאפה כחלופה משתלמת וטעימה יותר. השווארמה עצמה זכתה לשבחים על כמות הבשר והתיבול.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- אילת, ששימשה כעיר מקלט, מציעה כעת חוויה קולינרית בשווארמה מומי.
- המסעדה מגישה שווארמה בגימיק של פיתה מצופה בפירורי לחם, במחיר 65 שקלים.
- הכתבים ממליצים על לאפה כחלופה משתלמת וטעימה יותר מהפיתה.
- השווארמה זכתה לשבחים על כמות הבשר, התיבול והנדיבות.
- המסעדה מציעה מגוון לקוחות, כולל מקומיים, חיילים ותיירים.
אילת, שהפכה מעיר נופש לעיר מקלט מרכזית עבור כ-35,000 מפונים מיישובי הדרום והעוטף עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ממשיכה להציע שירותי אירוח גם לאחר שהפכה פחות רלוונטית כעיר מקלט. לאחר טיול בעיר, הכתבים ביקרו בשווארמה מומי, הממוקמת באזור מגורים ומתאפיינת במקומות ישיבה רבים. הלקוחות כללו מקומיים, חיילים ותיירים.
התפריט פשוט: שווארמה או פלאפל, בלאפה או בפיתה. מנת הדגל היא "שווארמה קריספי", פיתה מצופה בפירורי לחם ושומשום ומטוגנת בשמן עמוק. מחירה 65 שקלים. הכתבים הזמינו מיקס בשר, למרות שהומלץ להם על עגל בלבד.
השווארמה הוגשה בפיתה זהובה ועמוסה בכמות גדולה של בשר עסיסי, שומני ומתובל, לצד צ'יפס. הביסים הראשונים נאכלו במזלג בשל כמות הבשר. הציפוי הפירורי של הפיתה היה פחות משמעותי במהלך האכילה, אך הורגש בסוף. כמות הבשר הגדולה דרשה תוספות כמו טחינה, עמבה וחמוצים.
לקראת סוף הפיתה, נותרו ירקות וחריף מתובלים במיצי הבשר והטחינה. המסקנה היא שהשווארמה מצוינת, אך הגימיק של הפיתה עובד טוב יותר בלאפה, שהיא גם משתלמת יותר. המסעדה מציעה שווארמה נדיבה, והכתבים ממליצים בחום, אך מדגישים את עדיפות הלאפה על הפיתה.