הפסיד 400 אלף בתמ"א 38 - וישלם לסוכן 32 אלף שקלים

בית משפט השלום בירושלים דחה תביעה שהגיש רואה חשבון בריטי, שהשקיע 400 אלף שקלים מכספי קרן הפנסיה שלו בפרויקטים של התחדשות עירונית, וראה את כספו יורד לטמיון. המשקיע תבע 628 אלף שקלים מבעל חברות ההשקעה ומהסוכן שגייס אותו, אך בית המשפט דחה את התביעה נגד הסוכן וחייב את המשקיע לשלם לו 32 אלף שקלים הוצאות ושכר טרחה.

על פי התביעה, המשקיע נתקל באתר קבוצת אמריקן ישראל (AID) שהציגה השקעה בפרויקטי תמ"א 38, ופנה לסוכן לאחר שזה תיאר עצמו בלינקדאין כיועץ השקעות. המשקיע טען כי הנתבעים ידעו שהיזמית שאליה הופנו הכספים השתמשה בהם שלא לפי ההסכמים והסתירו זאת, תוך שהם משבחים את היזמית. לטענתו, הסוכן אף טען שהשקיע בעצמו בפרויקטים וקיבל תשואה של 14%, והוצג לו דוח שמאי על רווח של 4.2 מיליון שקלים בפרויקט שהתברר כבעייתי.

בעל החברות הודיע בהמשך למשקיעים שהכספים ירדו לטמיון, והחברה נכנסה להליכי חדלות פירעון. פסק דין ניתן נגד בעל החברות שלא התייצב לדיון, אך ההליך נמשך מול הסוכן בלבד.

הסוכן טען כי היה סוכן עצמאי שקיבל עמלה, הציג עצמו כמנהל פיתוח עסקי, ומסר רק מידע שנראה לו אמין. הוא הסביר את טענת ההשקעה האישית כהתייחסות לעמלותיו. השופטת אורנה סנדלר-איתן קבעה כי הסבר זה אינו אמין, אך לא ייחסה לו משקל מכיוון שהמשקיע עצמו העיד שלא סבר שהסוכן השקיע בפרויקטים שלו ולא הסתמך על כך.

השופטת קבעה כי המשקיע לא סתר את גרסת הסוכן לגבי תפקידו, והודה שהסתמך גם על בעל החברות והסכם ההלוואה, ולכן לא הוכח קשר סיבתי בין דברי הסוכן להחלטה להשקיע. בנוסף, המשקיע לא הציג ראיה לקנוניה בין הסוכן לבעל החברות. השופטת נשענה גם על פסק דין קודם נגד בעל החברות, שבו נקבע כי ידע על העובדות המהותיות רק לאחר ההשקעה, ואין סיבה להניח שהסוכן, שהיה במעגל רחוק יותר, ידע עליהן קודם.

עוד נקבע כי המשקיע, רואה חשבון מנוסה, לא פנה לעורך דין ולא בדק את פרטי החברה או בעלי מניותיה, למרות שהיה מודע לסיכון מסוים בהשקעה. השופטת ציינה כי המשקיע אף כתב לסוכן שהוא מתכוון לבצע בדיקה עצמאית. לבסוף, צוין כי גם אם הסוכן היה נמצא אחראי, היה מקום להטיל על המשקיע אשם תורם משמעותי, בהיותו מונע הנזק היעיל ביותר.