מחדל אונר"א והשבעה באוקטובר: המאבק של האב השכול שנחסם בשערי בג"ץ
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
אב שכול, ח"כ ועמותת "בצלמו" עתרו לבג"ץ בדרישה לאכוף את החוק להפסקת פעילות אונר"א במזרח ירושלים, אך עתירתם נדחתה על הסף. המבקשים טוענים כי החלטת בג"ץ מתעלמת מפגיעתם האישית ויוצרת הלכה מסוכנת המעניקה חסינות לרשויות. הם מבקשים דיון נוסף בהרכב מורחב כדי לקבוע אמת מידה אחידה לזכות העמידה הציבורית בישראל, וטוענים כי חוקים רבים עלולים להישאר כאות מתה אם עותרים ציבוריים ייחסמו.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- אב שכול, ח"כ ועמותת "בצלמו" עתרו לבג"ץ בדרישה לאכוף את החוק להפסקת פעילות אונר"א במזרח ירושלים.
- בג"ץ דחה את העתירה על הסף בטענה שלעותרים אין זכות עמידה, למרות פגיעתם האישית.
- המבקשים טוענים כי החלטת בג"ץ יוצרת הלכה מסוכנת המעניקה חסינות לרשויות מפני אכיפת חוקי הכנסת.
- הם מבקשים דיון נוסף בהרכב מורחב כדי לקבוע אמת מידה אחידה לזכות העמידה הציבורית בישראל.
- העותרים מציגים פסקי דין קודמים המעידים על חוסר אחידות בהחלטות בג"ץ בנוגע לזכות עמידה.
- הם תוהים מדוע בג"ץ פתוח בפני עותרים המייצגים אינטרסים בעזה, אך סגור בפני הורים שכולים ישראלים.
סערה ציבורית חדשה מתפתחת סביב יישום "החוק להפסקת פעילות אונר"א" בישראל, לאחר שבית המשפט העליון דחה על הסף עתירה שדרשה לאכוף את החוק במזרח ירושלים. המבקשים, הכוללים את אביו של יונתן סמרנו ז"ל, שנרצח ונחטף על ידי עובד אונר"א בשבעה באוקטובר, ח"כ יוליה מלינובסקי ועמותת "בצלמו", הגישו בקשה לדיון נוסף בטענה כי החלטת בג"ץ מתעלמת מפגיעתם האישית ויוצרת הלכה מסוכנת המעניקה חסינות לרשויות מפני אכיפת חוקי הכנסת.
הסיפור החל בינואר 2026, כאשר עיריית ירושלים פנתה לצה"ל ולמשטרה בדרישה להקצות כוחות לתפיסת מתחם אונר"א בכפר עקב, בהתאם לחוק החדש. לאחר כמעט שמונה חודשים של הימנעות מצד רשויות המדינה, הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את הממשלה, שר הביטחון ישראל כץ והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לפעול. בסוף אוגוסט 2026, כוחות הביטחון נכנסו למתחם ותפסו אותו, אך בג"ץ בחר לדחות את העתירה על הסף בטענה שלעותרים אין זכות עמידה, מכיוון שהעירייה, לה היתה זיקה ישירה, בחרה שלא לעתור.
עורכי הדין של המבקשים, יהודה פואה ומיכאל ליטווק, טוענים כי קביעת בית המשפט מתעלמת מזהותו של יעקב סמרנו, אביו השכול, שנחסם בטענה שאין לו זיקה ישירה לנושא, למרות מאבקו הבינלאומי נגד הארגון. הם מוסיפים כי ח"כ מלינובסקי, יוזמת החוק, ועמותת "בצלמו" חתומות על הבקשה. המבקשים טוענים כי אם הימנעותה של רשות מקומית מלהגיש עתירה תחסום אזרחים ונפגעים מלעתור, חוקים רבים עלולים להישאר כאות מתה.
בבקשתם לדיון נוסף, המבקשים מציגים שורה של פסקי דין מהשנים האחרונות המוכיחים חוסר אחידות מצד בג"ץ, וטוענים כי בית המשפט פתח את שעריו בעבר בפני ארגוני שמאל וזכויות אדם שייצגו אינטרסים של צדדים שלישיים, מבלי לדרוש שהנפגעים הקונקרטיים יעתרו בעצמם. הם תוהים מדוע הדלת פתוחה לרווחה עבור עותרים המייצגים אינטרסים בעזה, אך נותרת נעולה בפני הורים שכולים ועותרים הפועלים להגנת אזרחי ישראל.
מאחר שמתחם אונר"א בכפר עקב כבר פונה, המבקשים מבהירים כי מטרת הבקשה היא עקרונית ותקדימית, ודורשת מבית המשפט העליון לקבוע אמת מידה אחידה וברורה לזכות העמידה הציבורית בישראל, כדי למנוע החלת כללים שונים על עותרים שונים. שופטי בג"ץ ייאלצו להכריע האם להיעתר לבקשה החריגה ולדון בגבולות הביקורת השיפוטית של עצמם.
מוזכרים