ההצבעה שתחרוץ את גורל הבית השלישי

מאמר דעה המזהיר מפני סכנה קיומית לישראל, הנובעת מתהליכים פנימיים של הקצנה דתית ופגיעה בדמוקרטיה הליברלית, ולא מאויב חיצוני. הכותב טוען כי ישראל, שהייתה פעם "אומת הסטארט-אפ" ודוגמה לחברה פתוחה ודמוקרטית, מאבדת את ייחודה בשל פוליטיזציה קנאית של הדת. הוא מצביע על כך שהמפלגות הדתיות כיום אינן דמוקרטיות-ליברליות, בניגוד לעבר, וכי זרמים מסוימים בציונות הדתית הפכו לאויבי הליברליות, כפי שבא לידי ביטוי בדברי הרב יגאל לוינשטיין. כמו כן, נטען כי הזרם המסורתי אימץ דפוסים חרדיים קיצוניים, והציבור החרדי נותר מתבדל ואף אנטי-ציוני.

הכותב מאשים את מערכת החינוך, שאפשרה התפתחות של מערכות חינוך נפרדות ובלתי מבוקרות, המחנכות נגד ערכי מגילת העצמאות והדמוקרטיה. הוא טוען כי הליכוד, שהיה בעבר מפלגה ליברלית, השתנה וכיום משתף פעולה עם מפלגות חרדיות וחרד"ליות, השואפות למדינה דתית קיצונית ואנטי-ליברלית. הקואליציה הנוכחית, הכוללת מפלגות אלו, מובילה כיוון אנטי-ליברלי ודתי קיצוני, המחליש את היתרון הישראלי ההיסטורי ומצמצם את הפער מהשכנות.

המאמר מזהיר כי ראש הממשלה, שתלוי בגוש הדתי הקיצוני להישרדותו הפוליטית, מביא את ישראל למתכון לאסון. שיקולים דתיים פנאטיים משפיעים על קבלת החלטות לאומיות, בדומה למערכת קבלת ההחלטות של בר כוכבא שהובילה לאסון. התרחיש הפסימי כולל המשך שלטון הגוש הנוכחי, החמרת מעמדה הבינלאומי של ישראל, פגיעה בזכויות אזרח, הגברת כפייה דתית והגירה משמעותית של האוכלוסייה העובדת והמשרתת. הדבר עלול להוביל לקריסת הכלכלה והצבא, ולפתוח פתח לחורבן.

התרחיש האופטימי, הכולל החלפת שלטון, אינו מבטיח הצלחה ללא שינויים עמוקים, במיוחד במערכת החינוך. נדרש ביטול מוחלט של אוטונומיות חינוכיות והכפפה לחינוך ממלכתי משותף. הכותב קורא לכל מצביע להבין שהצבעה בעד המשך השלטון הנוכחי היא הצבעה בעד הפיכת ישראל למדינה דתית קיצונית ומוחרמת, וצעד לקראת חורבן. חלון הזמן לשינוי הולך ומתכווץ.