שושן הרן: "להיות במשימה החזיק אותי בשבי. עכשיו המשימה היא לספר לעולם מה קרה"

שושן הרן, בת 70, שורדת חמאס וסופרת, שיתפה בראיון על חוויותיה הקשות בקיבוץ בארי, בשבי בעזה, ועל חייה החדשים בקיבוץ מעיין צבי.

הרן, שביתה בבארי נשרף לחלוטין, נחטפה מביתה יחד עם בתה, נכדיה, גיסתה ובת גיסתה. המחבלים פרצו לביתם דרך חלון הממ״ד באמצעות בולדוזר. היא שוחררה לאחר 50 יום במסגרת עסקת החטופים הראשונה, אך רק אז גילתה שבעלה, אחותה, גיסה והמטפל שלה נרצחו בטבח. חתנה, טל שהם, שנותר בשבי, שוחרר לאחר 505 ימים.

מאז שובה, הרן פעילה במאבק להשבת החטופים, נסעה ברחבי העולם, נפגשה עם מנהיגים והקימה עמותה לסיוע למשפחות שאינן יכולות לשוב לעוטף. היא פרסמה את ספרה "שבויה במשימה", המתאר את חוויותיה, את המורכבות של היחסים עם השובים, ואת תובנותיה לגבי הגורמים שהובילו לאירועי 7 באוקטובר. בספרה היא מדגישה את חשיבות המימון והחינוך כגורמים מרכזיים בטרור ובשנאה, ומצביעה על הצורך בשינוי מערכתי במערכות החינוך הפלסטיניות.

הרן מתארת את חוויית השבי כניסיון לשמור על אחיזה במציאות, תוך יצירת סיפור דמיוני עבור הילדים. היא מבינה שהשובים, למרות היותם בני אדם, שטופי מוח בחינוך ג'יהאדיסטי קיצוני, וכי הם באמת מתכוונים להשמדת ישראל. היא גם מצביעה על עיוורון הדדי, שבו הישראלים לא הכירו את המניעים וההיסטוריה של הפלסטינים, ולהיפך.

לאחר שובה, הרן ייסדה יחד עם דליה בלאק את עמותת ReHome, המסייעת למשפחות שאינן יכולות לשוב ליישובי העוטף עקב טראומה. היא עצמה לא תוכל לחזור לבארי בשל "טראומה מבוססת מקום", ומצאה בית חדש בקיבוץ מעיין צבי, שם היא בונה חיים חדשים לצד משפחתה. היא ממשיכה במשימתה לספר לעולם את סיפורה ואת האמת על אירועי 7 באוקטובר.