הקרב על הסיפור הלאומי: מי ינציח את 7 באוקטובר?

הקמת אתר הנצחה לאומי ליום 7 באוקטובר מתעכבת, בעוד קהילות שנפגעו מתמודדות עם החלטות קשות לגבי שימור עדויות לצד חזרה לשגרה. המחלוקת מתנהלת בין משרד המורשת לקק"ל, ונוגעת לסוגיות של כסף, סמכויות וזהות הגורמים שיקבעו את אופי ההנצחה.

בכפר עזה, בארי וניר עוז קיימים ויכוחים על אופן שימור הבתים והעדויות. בכפר עזה, למשל, נערך דיון קהילתי טעון בנוגע לשכונת דור צעיר, כאשר רוב התושבים תמכו בהעתקה חלקית של בתי העדות והקמת מרכז הנצחה נפרד, אך ההכרעה טרם סיימה את המחלוקת. בבארי הוחלט לשמר בית עדות אחד בלבד, ובניר עוז טרם התקבלה החלטה.

חוק להנצחת הטבח והגבורה ב-7 באוקטובר אושר בכנסת ביולי 2026, במטרה להקים רשות הנצחה לאומית, אתר, מוזיאון וארכיון במערב הנגב. עם זאת, הקמת תאגיד ואתר ההנצחה הלאומי צפויה להתחיל רק בינואר 2027, לאחר הקמת התאגיד. מצב זה מכריח את הקהילות לקבל החלטות בלתי הפיכות לגבי המבנים שנפגעו, מבלי לדעת את מיקומן בתוכנית הלאומית.

נועה דוד מארגון "עתיד לעוטף" הדגישה את חשיבות מעורבות הקהילות בדיוני החקיקה והסקר שערכו הראה כי התושבים מעוניינים להיות שותפים פעילים בתהליך. ציון רגב מכפר עזה הדגיש את הצורך להנציח לא רק את ההרס, אלא גם את ההתמודדות, הגבורה והעזרה ההדדית של הקהילה.

אמי פלמור, הפרויקטורית לשיקום ניר עוז, הביעה חשש מהתערבות משרד המורשת בתוכן התערוכה ובאופן הצגת הסיפור, וציינה כי המטרה היא ליצור קיבוץ חי ולא אתר הנצחה שבו החיים נעצרו. שר המורשת עמיחי אליהו דחה את החששות, וטען כי הסעיפים המדוברים הם חלק מהסדרים מקובלים כאשר המדינה מתקצבת פרויקטים, והדגיש כי הוא קורא לאירועים "טבח".

יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי, סבור כי הארגון צריך לספק משאבים ותשתיות, אך להשאיר את ההכרעה בנוגע לזיכרון המקומי בידי הקהילות, ודחה את הטענות להתערבות משרד המורשת בתוכן. ראשת המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו, ביקרה את התנהלות משרד המורשת וראתה בכך התערבות במרחב האישי של התושבים.

במקביל, החברה הממשלתית לתיירות מקדמת מיזמי הנצחה ביישובים שונים בעוטף, אך היוזמות המקומיות והלאומיות עדיין אינן פועלות כתוכנית אחת מגובשת, והתקציבים אינם מספיקים. הדיון בבג"ץ בנובמבר בנוגע לכפר עזה עשוי להשפיע על המשך התהליך.