ראש השב"כ: "מוכן לשוב למעצרים מנהליים נגד מתנחלים"

ראש השב"כ, דוד זיני, הודיע לשרים כי הוא שוקל להחזיר את השימוש במעצרים מנהליים ביהודה ושומרון, אם לא יצליח למגר את אלימות הקיצונים היהודים נגד פלסטינים באמצעים אחרים. הדברים נאמרו בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, שהתקיים ב-4 באוקטובר. שר הביטחון, ישראל כץ, הפסיק את השימוש במעצרים מנהליים נגד יהודים עם כניסתו לתפקיד בסוף 2024. על פי דיווח ב-Ynet, זיני, שנכנס לתפקידו באוקטובר 2025, דחה בעבר הצעות של אנשיו לחזור למעצרים מנהליים, וסבר שאמצעים חלופיים כמו אזיק אלקטרוני מספיקים.

הנושא עורר עימות בין זיני לשרת ההתיישבות, אורית סטרוק. זיני טען כי הצהרות הגינוי של ההנהגה הישראלית אינן מספיקות ופוגעות בביטחון ובהתיישבות. סטרוק מצידה האשימה את זיני בהצגת תמונה מעוותת, בה הפלסטינים מוצגים כקורבנות בלבד, והדגישה כי גם פלסטינים תוקפים רועים. זיני השיב כי פלסטינים אינם שורפים בתים יהודיים, וכי יש צורך בגינוי מוחלט של האלימות מצד כל ההנהגה הפוליטית.

סטרוק טענה כי הנהגת ההתיישבות, ראשי מועצות ורבנים גינו את האלימות, אך זיני התעקש לשאול היכן בדיוק הגינויים הללו באים לידי ביטוי. בעקבות העימות, חברת הכנסת תאלי גוטליב קראה לזיני להתפטר, בטענה שאינו מגנה מספיק את הטרור הפלסטיני וכי התבטאותו נגד סטרוק מזכירה את הימים שלפני אסון ה-7 באוקטובר.

העימות בין זיני לסטרוק התרחש על רקע עלייה באלימות ביהודה ושומרון. ב-29 בספטמבר, כ-100 מתנחלים תקפו את הכפר ג'אלוד, הציתו בתים ותקפו חיילים וכוחות מג"ב. באוגוסט 2026, מתנחלים חסמו בתים בכפר קוסרא, שתושביו אזרחים אמריקאים, ונדרשה התערבות שגריר ארה"ב, מייק האקאבי, שכינה את התוקפים "טרוריסטים ישראלים". אירועים אלו עוררו זעם בוושינגטון וחששות מאנרכיה בישראל, ועלולים לפגוע בתמיכה הדו-מפלגתית בישראל, ואף להוביל לסנקציות. 40 חברי קונגרס דמוקרטים מקדמים הצעת חוק להפסקת ההתנחלויות וסנקציות אפשריות נגד שרים ישראלים ומוצרי התנחלויות.