השעון החכם שמלחיץ את איראן: ישראל כבר השתמשה בחולשה הזו

תמונות של בכירים ביטחוניים וצבאיים באיראן כשהם עונדים שעונים חכמים עוררו סערה וחשש מפרצות אבטחה, על רקע דיווחים כי ישראל ניצלה בעבר מכשירים מחוברים לאיתור בכירים ומיקומים רגישים. התמונות העלו מחדש ביקורת על נהלי האבטחה של בכירים ברפובליקה האסלאמית, במיוחד לאור דיווחים על ניצול פרצות אלקטרוניות על ידי ישראל.

ג'לאלי, קצין בכיר במשמרות המהפכה, טען כי אין הבדל מהותי בין שעון חכם לטלוויזיה חכמה, אך פרשן בשם גלהקי דחה את ההשוואה וטען כי רמת הסיכון לבכיר ביטחוני שונה מזו של אזרח רגיל. גלהקי הדגיש כי קשה להצדיק שימוש במכשירים כאלה על ידי בכירים ביטחוניים, לאור ניצול חוזר של פרצות טכנולוגיות על ידי ישראל.

החשש המרכזי נובע מיכולות המעקב של שעונים חכמים, שיכולים להעביר נתוני מיקום ופעילות באמצעות GPS, בלוטות', Wi-Fi או הטלפון המחובר אליהם. צבא ארה"ב מטיל מגבלות על שימוש במכשירים כאלה באזורים מבצעיים מחשש לחשיפת דפוסי תנועה, כפי שקרה ב-2018 כאשר מפת פעילות של אפליקציית כושר חשפה בסיסים אמריקאיים.

פרשת השעונים מחזירה לדיון את כשלי המודיעין והאבטחה באיראן. ביוני 2025, במהלך מלחמה, אסרה מפקדת הסייבר האיראנית על בכירים להשתמש במכשירים המחוברים לרשתות תקשורת ציבוריות, כולל טלפונים חכמים ושעונים חכמים, ואף הזהירה שכיבוי המכשיר אינו מונע איתור. ההנחיה ניתנה לאחר חשדות שניצול פרצות כאלה כבר התרחש בפועל.

לפי דיווח קודם, ישראל הצליחה במהלך אותה מלחמה לאתר ולפגוע בבכירים איראנים באמצעות חדירה לטלפונים של מאבטחים ונהגים. מקרה בולט היה ב-16 ביוני 2025, אז אותרה ישיבת המועצה העליונה לביטחון לאומי במערב טהרן באמצעות טלפונים של מאבטחים, למרות שהבכירים עצמם לא נשאו טלפונים ניידים.

גלהקי קשר ישירות את השימוש בשעונים חכמים לכשלים אלו, וטען כי רשלנות באבטחת מידע סייעה לישראל ולארה"ב לפגוע בדמויות בכירות. הוא קרא לשינוי עמוק בנוהלי האבטחה ולחקירה שתבחן כיצד נוצרו הפרצות. גלהקי עצמו נחקר ב-2022 בחשד להסתה והפצת מסמכים מסווגים.