הגעגוע של אבא: הבית, הריח והצעדים היחפים
תומצת מתוך Arutz Sheva על ידי baba
מוריאל זגדון, אביה של רינת הודיה ז״ל שנרצחה במסיבת הנובה, משתף בתחושותיו שלוש שנים לאחר האסון, ומתאר את הגעגועים לרגעים הפשוטים ואת ההתמודדות המתמשכת עם האובדן. הוא הביע אכזבה מהמערכת הפוליטית ומקווה לצמיחת הנהגה חדשה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- אביה של רינת הודיה ז״ל מתגעגע לרגעים הפשוטים והיומיומיים של נוכחותה בבית.
- המשפחה לא ידעה במשך שבוע מה עלה בגורלה של רינת לאחר הטבח.
- עלתה אפשרות שרינת נחטפה לעזה, אך התברר שנרצחה.
- האב הדגיש את חשיבות הזיכרון הממלכתי והכרה במדינה באסון.
- הוא הביע אכזבה מהפוליטיקאים וקרא לצמיחת הנהגה חדשה.
מוריאל זגדון, אביה של רינת הודיה ז״ל שנרצחה במסיבת הנובה, משתף בתחושותיו שלוש שנים לאחר האסון. הוא מתאר כיצד המשפחה לא ידעה במשך שבוע מה עלה בגורלה של רינת, וכיצד עד היום הם עדיין מתמודדים עם האובדן ולא “נחתו”. זגדון מציין כי הדברים שהכי חסרים לו הם הרגעים הפשוטים והיומיומיים, כמו נוכחותה בבית, ריחה, או לראותה מסתובבת יחפה.
הוא מתאר את השבוע הראשון לאחר הטבח, שבו המשפחה חיפשה אחר רינת ללא ידיעה אם הייתה כלל במסיבה, ואף עלתה האפשרות שנחטפה לעזה בשל איתור הטלפון שלה שם. רק בלילה שבין חמישי לשישי הגיעה הבשורה המרה על מותה.
זגדון הדגיש את חשיבות ההשתתפות בטקס הזיכרון הממלכתי, כדי שהמדינה תכיר באסון ותנציח אותו. למרות הקושי, הוא מאמין שישראל תצמח מתוך האסון כוחות חדשים ומאוחדים, אם כי לא באופן מיידי.
בנוגע למערכת הפוליטית, זגדון הביע אכזבה מכך שהדמויות הפוליטיות שפעלו לפני האסון הן אותן דמויות המתמודדות בבחירות הנוכחיות. הוא מקווה שבעתיד תצמח הנהגה חדשה מכל קצוות הקשת הפוליטית, שתדע לעבוד יחד ולהבין את מה שעברה המדינה.