לידה - בצל הפינוי: המחיר שנגבה מהאימהות שילדו במלחמה | מחקר
תומצת מתוך Israel Hayom על ידי baba
מחקר חדש מצא כי אימהות שפונו מדרום הארץ בעקבות המלחמה סובלות מרמות גבוהות יותר של טראומה ודחק הורי בהשוואה לאימהות שפונו מהצפון או שלא פונו כלל. המחקר, שבדק גם את הקשר אם-תינוק ואת גורמי החוסן, ממליץ על חיזוק התמיכה הקהילתית והמשפחתית.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- אימהות שפונו מדרום הארץ סובלות מרמות גבוהות של טראומה ודחק הורי.
- הפינוי עצמו מהווה גורם עומס פסיכולוגי נוסף ופוגע ברצף הטיפולי.
- חוסן משפחתי וקהילתי מהווים גורמי הגנה משמעותיים מפני דחק הורי.
- הלידה עצמה סיפקה לאימהות תחושת תקווה, המשכיות ומשמעות.
- המחקר כולל 390 אימהות ו-30 ראיונות עומק, וממליץ על חיזוק תמיכה.
- נשות מילואימניקים זוהו כקבוצת סיכון ייחודית.
מחקר חדש בשם "War Babies" (תינוקות מלחמה), שנערך בשיתוף מרכז גושן לבריאות ורווחת הילד, הדסה ואוניברסיטת בר־אילן, בחן את חוויית האימהות שילדו סמוך לשבעה באוקטובר ובמהלך המלחמה. המחקר מצא כי אימהות שפונו מיישובי הדרום סבלו מרמות גבוהות משמעותית של תסמיני טראומה ודחק הורי, בהשוואה לאימהות שפונו מהצפון או שלא פונו כלל. הפערים נותרו משמעותיים גם לאחר נטרול גורמים דמוגרפיים וחשיפה למלחמה.
בנוסף, אימהות שפונו מהדרום דיווחו על קשיים רבים יותר באינטראקציה עם תינוקן, ותינוקיהן דורגו כבעלי אי־שקט ותסכול גבוהים יותר. לעומתן, אימהות שפונו מהצפון הציגו את המדדים הנמוכים ביותר לקשיים. המחקר גם הצביע על קשר הדוק בין מצבה הנפשי של האם לבין תפיסתה את הקשר עם התינוק, כאשר דיכאון וחרדה פגעו באיכות ה-Bonding, בעוד קשר טוב יותר תרם לרווחה נפשית.
הפינוי עצמו התברר כגורם עומס פסיכולוגי נוסף, כאשר אימהות תיארו תחושות של ארעיות, חוסר ודאות ו"נוודות רפואית" עקב פגיעה ברצף הטיפולי. נשות מילואימניקים זוהו כקבוצת סיכון ייחודית עקב "חזית כפולה" של בן זוג בחזית ובדידות בבית.
לצד הקשיים, המחקר זיהה גורמי הגנה משמעותיים. חוסן משפחתי וקהילתי נמצאו כמפחיתים דחק הורי ומחזקים רווחה נפשית ואיכות קשר אם-תינוק. אימהות מהדרום שדיווחו על חוסן משפחתי גבוה הציגו איכות אינטראקציה דומה לאימהות שלא פונו. הלידה עצמה תוארה על ידי רבות כאירוע מעניק תקווה, המשכיות ומשמעות בתוך המציאות המטלטלת, ולעיתים אף שימש בסיס לבחירת שמות לילדים כאקט של הנצחה ושימור זהות.
המחקר כלל 390 אימהות במדגם כמותי ו-30 ראיונות עומק עם אימהות שפונו מעוטף עזה. החוקרות גיבשו המלצות למערכות הבריאות והרווחה, הכוללות שמירה על רצף טיפולי, תמיכה נפשית וחיזוק התמיכה הקהילתית, במטרה להבטיח יציבות למשפחות צעירות. המסר המרכזי הוא שגם בתקופות קשות, קשרים משפחתיים, קהילתיים והקשר עם התינוק יכולים להפוך למרחבי הגנה.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
