שתיקה פוליטית: מה יעשו יריבי נתניהו בהר הבית?

בשבוע שעבר נשלחה שאילתה לכלל המתמודדים בבחירות שאינם חברי הקואליציה הנוכחית, בנוגע למדיניותם העתידית בהר הבית. השאלה התייחסה לאפשרות של קיום פולחן יהודי בהר, כפי שאושר על ידי השר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר בשנתיים האחרונות, ללא התרחשויות אלימות. המתמודדים נשאלו האם יאפשרו את המשך המצב הקיים או ישיבו את המצב לקדמותו.

רוב המפלגות שקיבלו את השאילתה השיבו תשובות דלות או נמנעו מלהשיב. מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט מסרה כי היא "פחות רואה צורך להתייחס" לשאלה. מפלגת "עמך ישראל" הביעה תמיכה בשימור המציאות הקיימת בהר הבית. מפלגת המילואימניקים של יואז הנדל ציינה כי תמשיך במדיניות דומה. מפלגת "ביחד" בראשות בנט התייחסה בקצרה וציינה כי "נשמור את הסטטוס־קוו". מפלגת "הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן העדיפה להתמקד בנושאים אחרים, כגון "החזרת הביטחון והדמוקרטיה".

מפלגות נוספות, בהן ישראל ביתנו של ליברמן, רשימת רע"מ (שבה הצטרף יואב סגלוביץ׳) וחלק מהרשימות הערביות, בחרו שלא להשיב כלל. פרשנות הדבר היא כי אי־תגובה זו מעידה על כוונה להחזיר את המצב בהר הבית לקדמותו, אם יצליחו להרכיב ממשלה. משה פייגלין ציין כי חל התקדמות משמעותית בנושא, וכי ניתן לחגוג את שיבת העם למקום המקדש. ארנון סגל הוסיף כי במקומות מסוימים דגל המקדש מחליף את דגל המדינה כסמל הזדהות, וכי רבים מאסו בסובלנות כלפי קודשי האחר ובבוז לקודשי ישראל.