נזאמת
תומצת מתוך Zman Yisrael על ידי baba
מאמר דעה של ד"ר ירון גילת דן בסערת הסרט "נזא" (NAZA) וטוען כי הסרט הפך לאירוע בפני עצמו המעורר דיון על טבעה של האמת והמציאות. גילת מזהיר מפני התפיסה שצד אחד מחזיק באמת הבלעדית וקורא לנהוג בצניעות ביחס לאמת, שכן התעקשות בלתי מתפשרת עליה עלולה להוביל לאסון.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- סערת הסרט "נזא" הפכה לאירוע פוליטי שמעורר דיון על טבעה של האמת.
- הכותב טוען כי הצגת "מראה" אינה טקטיקה חדשה וכל צד פוליטי משתמש בה.
- התגובה הציבורית לסרט יכולה להיחשב גם היא כ"מראה" מול יוצרי הסרט.
- הכותב מזהיר מפני התפיסה שצד אחד מחזיק באמת הבלעדית.
- התעקשות בלתי מתפשרת על "אמת" עלולה להוביל לאסון, במיוחד לפני בחירות.
- יש לנהוג בצניעות ביחס לאמת, שכן היא יכולה להיות חלקית ומטעה.
סערת הסרט "נזא" (NAZA) ממשיכה לבעור, כאשר גורמים פוליטיים שונים מוסיפים לה דלק מתוך אינטרסים צרים, ללא התחשבות בהשלכות ההרסניות. הכותב טוען כי אין צורך לצפות בסרט כדי לדון בו, שכן הוא הפך לאירוע בפני עצמו. הטענה המרכזית של תומכי הסרט היא שהוא מציב מראה מול אזרחי ישראל, אשר נחרדים מהמציאות המוצגת ומתכחשים לה, או לחילופין, מסרבים להכיר באמת שהסרט חושף. הכותב משיב כי הצבת מראה אינה טקטיקה חדשה, וכל צד במפה הפוליטית טוען שהוא עושה זאת כלפי הצד השני. יתרה מכך, הוא שואל אם התגובה הציבורית הסוערת לסרט אינה גם היא סוג של מראה מול יוצרי הסרט ותומכיו. הוא מזהיר כי מי שעוסק בהצבת מראות עלול למצוא את עצמו משתקף ללא סוף בין שתי מראות, וכי מראה יכולה להיות מעוותת. הכותב מנתח את ההנחות המובלעות מאחורי הטענה שמישהו אינו מסוגל לראות את האמת או המציאות, ההנחה שהעולם נחלק למי שמכיר באמת ולמי שלא, ושהוא עצמו נמצא בצד האמת. הוא מסביר כי כאשר אדם משוכנע שהוא בצד ה"אמת" וה"טוב", הוא נוטה להפוך את כל מי שחולק עליו למי שמכחיש או עיוור. הכותב משווה זאת לטיפול פסיכולוגי, בו מטפלים מסוימים רואים עצמם כסוכני האמת, בעוד שהמטופל אינו מודע לה. הוא טוען כי גם יוצרי סרטים דוקומנטריים עלולים ללקות בכך, כאשר הם מניחים שהם רואים אמת שאחרים אינם רואים, ומוטלת עליהם החובה לחשוף אותה. עם זאת, הוא מדגיש כי האמת אינה חפץ שניתן להחזיק בו, וכל אדם נמצא בצד הלא-מודע. הבחירות של היוצר, מה לצלם, מה להשמיט, את מי לראיין, הופכות אותו ליוצר מציאות ולא רק לחשוף אותה. הכותב מסכם כי אין עמדה של ידיעה מוחלטת שממנה ניתן להשקיף על האחר. הוא מזהיר כי התעקשות בלתי מתפשרת על "האמת" עלולה להוביל לאסון, במיוחד כאשר היא מתיימרת להיות מוחלטת. הוא מציין כי האמת תמיד חלקית, וכי "אמת" יכולה להיות מסוכנת וחומר נפץ. הקרנת הסרט לפני הבחירות עלולה להביא לאסון, לא משום שהאמת אינה חשובה, אלא משום שהאמונה שהושגה "אמת" משחררת מהצורך לחשוב, לשפוט ולהטיל ספק. הוא קורא לנהוג בצניעות ביחס לאמת, שכן היא יכולה לתעתע. המסקנה מאירוע "נזא" צריכה להיות פשוטה: אם יש לך גפרור של "אמת", עדיף לא לזרוק אותו על חבית אבק שרפה לפני שמוודאים מרחק בטוח.
הכותב, ד"ר ירון גילת, הוא פסיכיאטר מומחה, בעל קליניקה פרטית ומופיע כעד מומחה בבתי משפט. הוא פרסם מאמרים רבים ומשתייך לחברה הישראלית לפסיכואנליזה.