חוקרי אופтоגנטיקה זכו בפרס נובל לרפואה; קשר ישראלי לגילויים
תורגם ותומצת מתוך Vesty על ידי baba
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- פרס נובל לרפואה הוענק השנה לפיתוח שיטת האופטוגנטיקה.
- השיטה מאפשרת שליטה על תאים עצביים באמצעות אור ומשמשת לחקר המוח.
- לישראל תרומה משמעותית לפיתוח האופטוגנטיקה.
- הזוכים יחלקו 12 מיליון קרונות שוודיות.
- טקס הענקת הפרסים יתקיים ב-10 בדצמבר.
הוכרזו זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2026. הפרס יוענק לפרופסורים קרל דייסרות מארה"ב, פיטר הגמן וג'ורג' נגל מגרמניה, על פיתוח שיטת האופטוגנטיקה, המאפשרת שליטה על תאים עצביים באמצעות אור. שיטה זו חוללה מהפכה בהבנת מנגנוני המוח, ומאפשרת למפות את הרשתות העצביות האחראיות לזיכרון, רגשות והתנהגות.
הגילויים, שהחלו בתחילת שנות ה-2000 עם זיהוי גן רגיש לאור באצה חד-תאית, התקדמו כאשר דייסרות הצליח להשתמש בחלבון שזוהה, קנאלרודופסין, כדי להפעיל נוירונים באמצעות אור כחול. מאוחר יותר, פותח חלבון נוסף שאפשר דיכוי פעילות נוירונים באמצעות אור צהוב. האופטוגנטיקה מאפשרת כיום לחוקרים להפעיל או לכבות קבוצות נוירונים ספציפיות במוח חי ולצפות מיד בהשפעות על ההתנהגות, ואף יושמה בהצלחה חלקית לשיקום ראייה.
על אף שלא זכו בפרס עצמו, למדענים ישראלים יש תרומה משמעותית לפיתוח האופטוגנטיקה. פרופ' עופר יזהר ממכון ויצמן, שעשה פוסט-דוקטורט במעבדתו של דייסרות, פיתח שיטות אופטוגנטיות חדשות. הטכניון אף העניק לדייסרות והגמן את פרס הארווי בשנת 2016 על תרומתם לתחום. בנוסף, שני חוקרים ישראלים זכו בעבר בפרס נובל בכימיה על מחקרים הקשורים לרפואה: אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר בשנת 2004 על גילוי מנגנון פירוק חלבונים בתא, ואדה יונת בשנת 2009 על פענוח מבנה הריבוזום.
הפרס, בסך 12 מיליון קרונות שוודיות (כ-3.7 מיליון שקלים), יחולק בין שלושת הזוכים. טקס הענקת הפרסים יתקיים ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של אלפרד נובל. שמות הזוכים בפרסים האחרים יוכרזו בשבוע הקרוב.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1אחרים 2
