"זאת צביעות": למה העולם לא מאמין שהיו תקיפות מיניות ב-7 באוקטובר?

מיכל יניב, לשעבר ראש אגף במטה לביטחון לאומי, התייחסה בפרויקט מיוחד של כאן חדשות ברשת ב' לקשיים בהוכחת היקף הפגיעות המיניות שבוצעו על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, ולמאמצים המדיניים שנעשו בניסיון לשכנע את העולם כי מדובר בשימוש באלימות מינית כנשק מלחמה, המהווה פשע נגד האנושות.

יניב, שיזמה את הקמת הצוות הלאומי שעסק באלימות המינית ב-7 באוקטובר ובשבי, הסבירה כי התגבשות ההבנה לגבי היקף התופעה ארכה זמן רב, הן בשל עוצמת האירוע החריג שלא מוכר בהיסטוריה היהודית, והן בשל קושי ראשוני של אנשי מקצוע בישראל לזהות שמדובר בתופעה רחבה ולא באירועים נקודתיים. גם חוקרי שב"כ שחקרו מחבלי נוחבה בחודשים הראשונים לאחר הטבח העלו אפשרות שמדובר במעשים שבוצעו על ידי אזרחים שחדרו לישראל.

לדברי יניב, מחבלי הנוחבה שנתפסו היו מוכנים להודות במעשים מזעזעים, אך הכחישו בתוקף כל קשר לאלימות מינית, בניגוד לאירועים ספורדיים שאירעו בעבר. היא העריכה כי חמאס למד את שיטותיו מדאעש, שכן נצפתה יציאה גדולה של פעילי חמאס לסוריה לאחר מבצע צוק איתן, שם נחשפו לשימוש באלימות מינית כחלק מכיבוש שטח והשפלה.

יניב מתחה ביקורת על ארגוני נשים בעולם ועל מה שהגדירה כ"צביעות" ביחסם לנושא, וציינה כי הציפייה הייתה שיקחו חלק ויזעקו את הקול הישראלי. היא הוסיפה כי העולם נוטה להדחיק מקרים כאלה, דבר המעיד על בעיה עמוקה יותר בחברה המודרנית. מטרת הצוות הלאומי הייתה לחשוף חומרים מודיעיניים בפני פרלמנטים ומומחים בעולם כדי להפעיל לחץ לשחרור החטופים, אך כעת, לשיטתה, יש להמשיך לבסס את מה שאירע דרך הליך משפטי בישראל, הכולל העמדה לדין של האחראים והכללת סעיפי אישום של אלימות מינית, כדי לפגוע במימון חמאס ולשמר את הזיכרון ההיסטורי.