עימות חריף בין ראש השב"כ לשרת ההתיישבות: "את מנותקת מהמציאות"

ראש השב"כ, דוד זיני, ושרת ההתיישבות, אורית סטרוק, התעמתו במהלך דיון בוועדה השרים לענייני ביטחון (הקבינט המדיני-ביטחוני) ביום שני, 4 באוקטובר. המחלוקת נסובה סביב אירועי אלימות מצד קיצונים יהודים בכפרים פלסטיניים ביהודה ושומרון. סטרוק הביעה חוסר שביעות רצון מהאופן שבו מוצגים קיצונים מההתיישבות לעומת פלסטינים, וטענה כי הפלסטינים תוקפים רועים ופוגעים בחייהם, וכי יש לפרסם ולטפל גם בתקיפות אלו. זיני השיב כי הפלסטינים אינם שורפים בתים של יהודים, וכי סטרוק "מנותקת מהמציאות". הוא הוסיף כי "אנו צריכים לראות גינוי ודחייה מצד כל ההנהגה הפוליטית", וכי המצב פוגע בתנועת ההתיישבות ובביטחון.

סטרוק טענה כי הנהגת ההתיישבות, כולל ראשי מועצות ורבנים, מגנה את האלימות, וכי היא עצמה נפגשת עם בני נוער ומסבירה להם. זיני שאל אותה היכן היא מגנה זאת, וסטרוק השיבה כי היא נותנת ראיונות לתחנות רדיו שונות. העימות מתרחש על רקע עלייה במספר אירועי האלימות ביהודה ושומרון. בשבוע שקדם לדיון, כ-100 מתנחלים רדיקלים תקפו את הכפר ג'אלוד, שרפו בתים ופגעו בחיילי צה"ל ובשוטרי מג"ב. באוגוסט 2026, מתנחלים חסמו בתים בכפר קוסרא, שתושביו אזרחים אמריקאים, ורק התערבות שגריר ארה"ב, מייק האקאבי, שכינה את המתנחלים "טרוריסטים ישראלים", הביאה לסיום האירוע. התקרית בקוסרא עוררה זעם בבית הלבן ובקונגרס האמריקאי, שדרשו הסברים מישראל ושאלו האם שוררת אנרכיה במדינה.

על פי דיווח ב-Ynet, עליית האלימות מצד מתנחלים עלולה לפגוע בתמיכה הדו-מפלגתית בישראל בארה"ב. גורמים המעורים בנושא צופים כי אם ממשלת ישראל הנוכחית תישאר בתפקידה לאחר הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, ייתכן החמרה ביחס ארה"ב לישראל, כולל הטלת סנקציות. לאחר בחירות האמצע בנובמבר 2026, צפוי "תקופה מורכבת" ביחסים, שכן התמיכה הציבורית בישראל בארה"ב ירדה. "יהודה ושומרון הם היום נקודה פגיעה של ישראל בוושינגטון", צוטט גורם. בקונגרס מקודמות יוזמות נגד ההתנחלויות, כולל הצעת חוק "Stop the Settlements Act" ודרישות להטלת סנקציות על שרים ישראלים ואיסור יבוא ממוצרים מההתנחלויות.