ההייטק מייצר יותר עם פחות עובדים - וזה השינוי הגדול בשוק העבודה

נתונים חדשים חושפים שינוי משמעותי בשוק העבודה בהייטק הישראלי. למרות ירידה של 6.2% בשכר הממוצע בחודש יולי (מ-36,584 שקל ל-34,301 שקל), הנתון המרכזי הוא קיפאון במספר המשרות. ביולי נרשמו בענף 397.3 אלף משרות שכיר, ירידה של 0.3% לעומת יולי אשתקד, ושיעורן מסך המשרות במשק ירד ל-9.3%. זאת, בניגוד למגמה של צמיחה שנתית של כ-6% במספר המועסקים בענף לאורך שנים.

במקביל, הביצועים הכלכליים של הענף ממשיכים להיות חזקים. תוצר ההייטק עלה ריאלית ב-8.2% בשנה שעברה, והתוצר לעובד צמח בכ-6% לכ-827 אלף שקל בשנה. פער זה בין צמיחת הפעילות לגידול בכוח האדם מתרחב, ונתוני רשות החדשנות מצביעים על שיא ביצוא לצד ירידה במספר עובדי המו"פ (כ-3,500 פחות בשנה). במקביל, גדל חלקם של עובדי המוצר, מה שמיוחס להשפעת כלי AI חדשים המאפשרים יעילות גבוהה יותר.

השכר בהייטק, גם לאחר הירידה, נותר גבוה משמעותית מהממוצע במשק (כמעט פי 2.4), במיוחד בתחומי המחקר והפיתוח ותכנות ומחשבים. עם זאת, קצב העלייה השנתי בשכר התמתן משמעותית. הירידה בשכר ובמספר המשרות מצביעה על שוק מאוזן יותר לטובת המעסיקים.

השינוי מתבטא גם בהבדלים בין חברות חומרה, הממשיכות לגייס, לחברות תוכנה מסוימות המצמצמות. מומחי AI, סייבר, שבבים ותשתיות עדיין מבוקשים. הקושי מתרכז יותר אצל עובדים בתחילת הדרך ובתפקידים כלליים, מה שמשפיע גם על הביקוש ללימודי מדעי המחשב. בנוסף, חלה ירידה בשיעור העובדים המועסקים בישראל בחברות הייטק פרטיות (מ-69% ב-2019 ל-62% כיום), כאשר חלק מהפעילות עובר לארה"ב.

לסיכום, ההייטק הישראלי נותר ענף חזק וצומח מבחינה כלכלית, אך שוק העבודה בו משתנה: דגש על תפוקה גבוהה יותר מעובד, פחות צורך בגיוסים רחבים, וחשיבות גוברת להתמחות וליכולת לעבוד עם כלי AI.