"כאילו הייתי בסרט": מתנדבי איחוד הצלה חוזרים לתופת של 7 באוקטובר
תומצת מתוך Arutz Sheva על ידי baba
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מתנדבי איחוד הצלה תיארו את חוויותיהם הקשות מהשעות הראשונות של ה-7 באוקטובר.
- הם נחשפו למראות קשים של גופות, רכבים הרוסים וקרבות תחת אש.
- המתנדבים טיפלו בפצועים תחת ירי ופיצוצים, ולעיתים לא ניתן היה להצילם.
- הם זוכרים גם מקרים של הצלת חיים והתמודדות עם טראומה מתמשכת.
- המתנדבים ציינו כי ייקח דור לעכל את עוצמת האירועים.
מתנדבי איחוד הצלה, גיטי ביר וליעד אוחנה, שחזרו את חוויותיהם הקשות מהשעות הראשונות של מתקפת ה-7 באוקטובר, במהלכן טיפלו בפצועים תחת אש ונחשפו לממדי הטבח. ביר תיארה את תחושתה הראשונית כאילו היא נמצאת בתוך סרט, כשהבינה את גודל האירוע בעקבות התרעות על מחבלים בשדרות וקריאות דחופות מאיחוד הצלה. בדרכם לדרום, נשמעו אזעקות צבע אדום והם נתקלו במראות קשים של רכבים הרוסים וגופות בכל מקום. הצוות ניסה לטפל בפצועים, אך בחלק מהמקרים לא ניתן היה להצילם, תוך כדי ירי ופיצוצים סביבם.
אוחנה, שהיה באופקים, הבין שהירי אינו קשור למטחי הרקטות, ודיווחים על מחבלים בעיר ופצועים החלו לזרום. הקרבות ברחובות הקשו על ההגעה לפצועים, ובמקרה אחד, מחבלים מנעו הגעה לפצועה שבהמשך לא ניתן היה להצילה. למרות המראות הקשים, השניים זוכרים גם הצלחות, כמו טיפול בפצוע קשה שחולץ במסוק והתאושש, או פצוע בשם ויקטור שטופל בבית באופקים ופונה לבית החולים ברכב פרטי ברגע קריטי.
במהלך הטיפול, אוחנה התמקד במשימה ולא חשב על פחד או משפחה, אך נאלץ לחזור לביתו להוציא כיסאות תינוק והזהיר את אשתו לא לפתוח את הדלת לאיש. גם לאחר סיום הלחימה, התקשה אוחנה לחזור לשגרה, כשהמקומות שבהם ראה מחבלים ופצועים העלו זיכרונות קשים. ביר ציינה כי איחוד הצלה סיפק תמיכה נפשית, אך עוצמת האירועים עדיין קשה לתפיסה, והעריכה שייקח דור לעכל את מה שקרה.
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
ימין 2
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
