נועה זאבי נפצעה בזיקים: "פוסט־טראומה ופגיעת ראש זה שילוב קשה"

נועה זאבי, בת 23 מתל אביב, נפצעה אנושות בראשה ב-7 באוקטובר בעת ששירתה כסמלת טירונים בבסיס זיקים, לאחר שהועברה מתפקידה כלוחמת חילוץ והצלה בפיקוד העורף. בבוקר המתקפה, כשהפלוגה שלה סגרה שבת בבסיס, היא התעוררה מפיצוץ והובילה את הטירונים למרחב מוגן תחת אש. למרות פקודתו של מפקד הפלוגה, אדיר עבודי ז"ל, להיערך לכוננות, שני מחבלים הצליחו לחדור לבסיס. זאבי תיארה כיצד, למרות שקיבלה פקודה לאבטח מיגונית, היא יצאה לעמדה כדי לסייע בלחימה, לאחר שחבר קרוב שלה, עומרי פיירשטין ז"ל, בא לבדוק אותה. היא רצה כ-150 מטר בשטח פתוח אל עבר עשרות מחבלים, אך חזרה לעומרי לאחר שנפחדה. בניסיון נוסף להגיע לעמדה, היא נתקלה בארבעה מחבלים, הרגה אחד מהם, אך נפגעה בראשה מירי של מחבל אחר ואיבדה את הכרתה.

לאחר שנפצעה, עומרי פיירשטין הרים אותה ופינה אותה לחדר בטוח יותר. באותה עמדה שהייתה אמורה לאייש, נהרגו ארבעה חיילים מפגיעת אר-פי-ג'י. בחדר הטיפולים, אליו פונתה, טיפלה בה רבנית שהייתה אחות, יחד עם טירונים. אחד המחבלים שחדרו לבסיס הגיע לחדר, ירה למוות בטירון שטיפל בה ופצע את האחות, אך חוסל על ידי שני טירונים לאחר שהנשק שלו נתקע.

זאבי פונתה לבית החולים ברזילי במצב אנוש, שם הצילו את חייה, אך בשל היעדר מחלקה נוירוכירורגית, הועברה בדחיפות להדסה עין כרם, שם עבד אביה, ד"ר איתי זאבי. היא הייתה שבועיים מורדמת ומונשמת, ולאחר שהתעוררה, הבינה את ההשלכות של פגיעת הראש והפוסט-טראומה. כיום היא עוברת שיקום קוגניטיבי ונפשי, נעזרת בכלב בשם אנטון, ומתמודדת עם קשיים כמו אובדן תחושת ביטחון, קשיי ניווט, חרדות במקומות הומי אדם ותורים.

היא ציינה כי פגיעת הראש היא "שקופה" ומשפיעה על תפקודה היומיומי, למרות שהיא שומרת על מודעות וכוונות דומות. זאבי גם דיברה על ההבדל ביחס לפצועים ופצועות, ועל הקושי שבהתמודדות עם שאלות לא במקום מצד אנשים. היא הביעה געגוע לתחושת הביטחון שאבדה לה, והזכירה חברים שנפלו בקרב, ביניהם המפקדים אדיר מאיר עבודי, אור מוזס, אדר בן-סימון, ינאי קמינקא, עומרי ניב פיירשטין, עדן אלון לוי ונריה נגארי.