"לא למדתי לחיות בלעדיך, למדתי לחיות לצד האובדן"
עדן אלטרס כותבת על התמודדותה עם אובדן בן זוגה, סמ"ר ארז מישלובסקי ז"ל, שלוש שנים לאחר מותו. היא מתארת כיצד למדה לחיות לצד האובדן, השתחררה מהצבא, מצאה אהבה חדשה והצטרפה לעמותה תומכת, תוך שהיא ממשיכה לדבר איתו ולזכור אותו.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- עדן אלטרס מתמודדת עם אובדן בן זוגה ארז מישלובסקי ז"ל שלוש שנים לאחר מותו.
- היא למדה לחיות לצד האובדן והכאב המתמשך.
- אלטרס השתחררה מהצבא ומתכננת לצאת לטיול הגדול.
- היא מצאה אהבה חדשה והצטרפה לעמותה לאנשים שאיבדו יקירים.
- היא ממשיכה לדבר עם ארז בקברו ומקווה שהוא גאה בה.
עדן אלטרס כותבת על התמודדותה עם אובדן בן זוגה, סמ"ר ארז מישלובסקי ז"ל, שלוש שנים לאחר מותו. היא מתארת כיצד למדה לחיות לצד האובדן והכאב המתמשך, ולא בלעדיו. אלטרס מספרת כי השתחררה לאחרונה מהצבא לאחר שירות משמעותי, וכי היא מתכננת לצאת לטיול הגדול שבו תמיד חלמו לעשות יחד.
בנוסף, היא שיתפה כי מצאה אהבה חדשה, אך מדגישה כי היא עדיין מתגעגעת מאוד לארז ומדברת איתו מדי יום בקברו. היא הצטרפה לעמותה התומכת באנשים שאיבדו את יקיריהם, שם מצאה קהילה מבינה ותומכת. אלטרס מסכמת כי למרות שהחיים לא חזרו להיות כשהיו, הם עדיין יכולים להיות יפים, והיא לומדת לחיות בעולם ללא ארז, תוך שהיא נושאת עמה את זכרו ואת מה שלימד אותה.
הכותבת מציינת כי החוזק שלה נובע ממנו, שכן הוא תמיד עודד אותה לצמוח גם מתוך קשיים. היא מקווה שהוא גאה בה ובמאמציה להיות חזקה, ומבטיחה שלא תשכח אותו ותמשיך לקחת איתה את כל מה שהיה עבורה.