מרצה בבר-אילן נאשם בתכנון רצח המוני של מאות ערבים

לפני מספר ימים הוגש כתב אישום נגד מרצה למתמטיקה בבר-אילן, בן 60, בגין תכנון מתקפות טרור נגד מאות אזרחים ערבים בישראל. בית המשפט אסר לפרסם את שמו של המרצה, אך ידוע כי הוא תושב פתח תקווה. את תוכניתו כינה "אית", ראשי תיבות של "עם יעשה טרנספר". הוא מואשם בהכנה לביצוע פשע טרור, סחיטה באיומים ושיבוש הליכי משפט. התביעה מבקשת להאריך את מעצרו עד תום ההליכים.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין רועי רייס ותומר שטיינברג, המרצה פעל מתוך מניעים לאומניים ואידיאולוגיים. הוא החליט לארגן מתקפות טרור מתואמות על רקע מהומות "שומר החומות" ומלחמת "חרבות ברזל". כוונתו הייתה לרצוח מאות ערבים ישראלים, כולל בדואים, תושבי מזרח ירושלים, יהודה ושומרון, במטרה לגרשם בכוח לירדן, לבנון ורצועת עזה.

במשך למעלה משלוש שנים, החל מפברואר 2023 ועד מעצרו בספטמבר 2026, פיתח הנאשם תוכנית מפורטת. הוא ערך סיורי מודיעין, כתב מסמכים המפרטים את פעולותיו ואת הצדקותיו, וניסה לגייס משתתפים. על פי התוכנית, 72 "לוחמים יהודים", רובם בעלי אישורי נשק, היו אמורים להתחלק ל-12 קבוצות. הם היו מצוידים באקדחים, רובים, גרזנים ופטישים, ונועדו לבצע מתקפות טרור המוניות בערים מעורבות וביישובים ערביים. הקבוצות היו אמורות לקבל סיוע וגיבוי מ"גורמים חתרניים" שגויסו, כולל תכנון הפצצת שכונות ערביות.

במסמך שכותרתו "איך לעשות אית כאן ועכשיו" פירט הנאשם כיצד להצטרף ל"רצח המוני, השתלטות מהירה על אזורים, כבישים, כניסות ויציאות של יישובים ערביים ובתי חולים". הוא קרא "לא לחוס על נשים וילדים אכזריים" ולהקשיח לבבות, משום שכל עצירה תוביל ל"טבח יהודים". התוכנית כללה דיווח מיידי ברשתות החברתיות כדי לעודד את עזיבתם של כלל האזרחים הערבים.

במשך כשנה וחצי ניסה הנאשם ללא הצלחה לאתר תומכים ושותפים. הוא ערך סיור מודיעין באזור טובא-זנגריה, שהוגדר כמטרה עיקרית. במסגרת גיוס חשאי, הוא ניסה לצרף גם את הפוליטיקאי משה פייגלין, מתוך כוונה להיעזר בו לאיתור פעילים נוספים. הוא הגיע לשני אירועים פומביים של פייגלין וניסה לקבוע פגישה, אך פייגלין לא הגיב. כחודש לפני מעצרו, שלח הנאשם מכתב תביעות ובו איום בסחיטה לפייגלין, בעקבות סירובו לשתף פעולה. המכתב הועבר לפייגלין דרך שכנה, ולאחר מכן הועברו עותקים נוספים דרך גורמים נוספים באירוע של מפלגת "זהות" בירושלים.

הנאשם נקט באמצעי זהירות רבים, כולל כתיבת מסמכים בכתב יד, שימוש במסכה, כובע ומשקפי שמש בפגישות, והצגה בשם בדוי. התביעה טוענת כי פעולותיו, שנמשכו שנים, נובעות מאידיאולוגיה קיצונית ואלימה, וכי הוא מהווה סכנה ברורה ומיידית לחברה ולמדינה, במיוחד לאור המניע הלאומני והתקופה הביטחונית הרגישה.