ניתוח גנטי משנה את הטיפול בסרטן הערמונית

המלצות חדשות של האגוד האמריקאי לאורולוגיה (AUA) ושל החברה לאורולוגיה אונקולוגית (SUO), שפורסמו באוקטובר, מדגישות את החשיבות הגוברת של בדיקות גנטיות, סומטיות וירושה, בקביעת הטיפול בסרטן ערמונית מתקדם. הבדיקות נועדו לזהות מוטציות, כגון ב-BRCA1 ו-BRCA2, המשפיעות על בחירת הטיפול.

מחקר TALAPRO-3, שתוצאותיו פורסמו ב-New England Journal of Medicine, כלל 599 חולים עם סרטן ערמונית גרורתי רגיש להורמונים ומוטציות במערכת תיקון הדנ"א. הוספת התרופה טלזופריב (מעכב PARP) לאנזלוגטמיד הפחיתה את הסיכון להתקדמות המחלה או מוות בכ-52%. לאחר שלוש שנים, 77% מהמטופלים בקבוצת הטיפול המשולב היו ללא התקדמות, לעומת 56% בקבוצת הביקורת. ההשפעה הייתה בולטת במיוחד בחולים עם מוטציות BRCA.

מחקר AMPLITUDE, שפורסם ב-Nature Medicine, הראה תוצאות דומות. בקרב 696 חולים עם מוטציות במערכת תיקון הדנ"א, הוספת התרופה ניראפריב (מעכב PARP) לאביראטרון וטיפול הורמונלי סטנדרטי הפחיתה את הסיכון להתקדמות רדיולוגית או מוות ב-37%, ובקרב חולי BRCA1/BRCA2, ב-48%. גם כאן, ההשפעה הייתה משכנעת ביותר בקרב נשאי BRCA.

עם זאת, הטיפול המשולב מגביר את הסיכון לתופעות לוואי. ב-TALAPRO-3, אנמיה קשה הייתה שכיחה יותר בקבוצת טלזופריב. ב-AMPLITUDE, 75% מהמטופלים שקיבלו ניראפריב חוו תופעות לוואי קשות, לעומת 59% בקבוצת הביקורת. נתוני ההישרדות הכוללת בשני המחקרים עדיין אינם סופיים.

הנתונים החדשים מחזקים את חשיבות הבדיקה הגנטית בסרטן הערמונית, שכן שלב קליני זהה עשוי לדרוש טיפולים שונים בהתאם למוטציות. עם זאת, מומחים מדגישים כי השימוש המוקדם במעכבי PARP אינו מתאים לכל החולים, וההחלטה צריכה להתחשב במוטציה הספציפית, בהיקף המחלה ובסיכון לסיבוכים.

ד"ר אָבִיבִית פֵּאֵר, מנהלת מרפאת גידולי דרכי השתן במכון האונקולוגי בבית החולים רמב"ם, ציינה כי פרופיל גנטי של הגידול הופך לחלק מרכזי בבחירת הטיפול, ומחקרים חדשים תומכים בשימוש מוקדם יותר בתרופות ממוקדות בחלק מהחולים. היא הדגישה כי ההחלטה על טיפול כזה צריכה להתקבל באופן אישי, תוך התחשבות בסיכון לתופעות לוואי.