מי שהיה על ההגה ב-7 באוקטובר איבד את הזכות לעצב את הזיכרון שלנו | שרי מקובר-בליקוב

בימים אלו מתקיימים טקסים ממלכתיים נפרדים לזכר חללי השבת השחורה, האחד צבאי והשני אזרחי, כאשר ברקע חששות מפוליטיזציה של האירועים ודיווחים על התעלמות מהתראות מודיעיניות. בנוסף, יתקיים טקס זיכרון ייעודי לצעירי מסיבת הנובה ברעים. בשנה שעברה, אירוע הקפות שנערך במקום הפך לחגיגה המונית וסרת טעם, מה שהוביל למאבק ציבורי השנה מצד משפחות שכולות בניסיון לבטל טקס דומה. הכותבת, שרי מקובר-בליקוב, מבקרת את קיום חגיגת ההקפות באתר הנובה, וטוענת כי היא בעייתית הן בשל אופייה הדתי במקום שבו נחגגה מסיבה חילונית, והן משום שהיא מנסה לכפות מבנה נוקשה על רוח חופשית ואינדיבידואליזם שאפיינו את המבלים. היא מדגישה כי יש להעניק שקט לזכרם של הנספים, ולא לגייס אותם למטרות הפוכות. מקובר-בליקוב רואה בפיצול סביב טקסי הזיכרון, כמו גם במאבק על קיום ההקפות, ביטוי לשסע חברתי עמוק וכשל יסודי בתפקיד המדינה והממשלה בהנצחת אסון לאומי. היא טוענת כי המנהיגות שלא מקבלת אחריות על מחדל 7 באוקטובר מאבדת את הזכות לעצב את נרטיב האבל. לאור הדיווחים על התעלמות מהתראות מודיעיניות והבחירות הקרבות, רבים בחרו להחרים את הטקסים הממלכתיים ולהעדיף אירועים חלופיים, מתוך תחושה שהובלת הטקסים היא מנגנון פוליטי לטשטוש אשמה. הכותבת מסכמת כי ניסיונות לכפות קונצנזוס מלאכותי מלמעלה רק מאיצים את הפיצול מלמטה, ומציעה למארגנים לנהוג בממלכתיות, לוותר על ההובלה ולהקשיב לרחשי הלב של הציבור.