הבעלים שמורווח מיליארדים והפזילה למדד הדגל: הכול עובד לטובת אל על

מניית חברת אל על רשמה זינוק של 13% בשווי, והגיעה לשיא של 11.5 מיליארד שקל, בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי. משקיעים מעריכים כי האירוע יגביר את הביקושים לטיסות בחברה הישראלית, על רקע חשש לטוס בחברות זרות, וימשיך את תקופת הצמיחה של החברה בשלוש השנים האחרונות, במהלכן שוויה עלה ביותר מ-450%. חברות תעופה ישראליות קיבלו אישור לטוס למפרץ, וחברות זרות ביטלו או דחו טיסות לישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, מה שהגדיל את נתח השוק של אל על ואת מחירי הכרטיסים.

האופטימיות של המשקיעים נשענת גם על תוצאותיה הכספיות החזקות של החברה. מאז תחילת המלחמה ועד אמצע 2026, הרווח המצטבר עומד על 1.04 מיליארד דולר. ברבעון השני של השנה, הרווח הנקי זינק ב-103% ל-126 מיליון דולר. אל על שולטת בכ-50% מהנוסעים בנתב"ג, עם שיעור תפוסה של 94%, ושולטת ביותר מ-92% מהקווים הרווחיים לצפון אמריקה, עם צבר הזמנות של כ-1.4 מיליארד דולר.

הזינוק במניה מציב את אל על כמועמדת להיכנס למדד ת״א 35, לראשונה בתולדותיה. החברה, שחזרה למדדי ת״א 125 ות״א 90 ב-2024, מתמודדת מול חברות אנרגיה מתחדשת ופטאלי על מקום במדד. כניסתה תלויה גם במספר המניות שייצאו מהמדד, וכן בכך שחברת פאלו אלטו הצטרפה למדד במסלול מהיר, מה שהותיר 36 מניות בלבד במדד.

בעלי השליטה, קני ואלי רוזנברג, רכשו את השליטה בחברה לפני שש שנים, בעיצומה של מגפת הקורונה, בהשקעה של 840 מיליון שקל. כיום, שווי מניותיהם מוערך ביותר מ-4.6 מיליארד שקל. בנוסף, החברה חילקה דיבידנד של 150 מיליון שקל, מהם חלק הבעלים עמד על 150 מיליון שקל, כך שהרווח על הנייר קרוב ל-4 מיליארד שקל.

חברת האשראי ישראכרט, המשווקת את כרטיסי מועדון הנוסע המתמיד של אל על, עשויה להרוויח מהמצב, שכן קו השיווק שלה מתמקד בטיסה בחברות ישראליות. עם זאת, החברות לא אישרו עלייה בהזמנות מאז האירוע.