מתי נכתבה המשנה? החוקר ששינה את מחקר התורה שבעל פה

לפני כחמישים שנה התגלתה בבית כנסת עתיק בתל רחוב שבעמק בית שאן כתובת פסיפס הלכתית, המתארת את מעמדה של בית שאן כחלק מ"תחום עולי בבל". זוהי הכתובת הארכיאולוגית הארוכה ביותר בעברית שנמצאה אי פעם, ובה 1,807 אותיות. פרופ' יעקב זוסמן, חתן פרס ישראל לחקר התלמוד, היה הראשון שפענח ופרסם את הכתובת, וזיהה בה את העותק הקדום ביותר של ספרות התורה שבעל פה. מחקרו העלה כי הטקסט נכתב זמן קצר לאחר חתימת היצירה המקורית, בסמוך למרכז הרוחני של ארץ ישראל בתקופת התלמוד.

כעת יצאו לאור שני כרכים עבי כרס הכוללים את מאמריו של פרופ' זוסמן, אשר נאספו על ידי תלמידיו. זוסמן, שפעל שנים רבות באוניברסיטה העברית, התבלט בגישתו הפילולוגית הדייקנית ובמאמריו הארוכים והמחדשים. בין חידושיו הגדולים בחקר ספרות חז"ל, הוא מוכיח במאמר "'תורה שבעל פה' פשוטה כמשמעה: כוחו של קוצו של יו"ד" כי התורה שבעל פה נמסרה ונשמרה בעל פה בלבד לאורך כל תקופת התנאים והאמוראים, בניגוד לדעה שהיו קיימים נוסחים כתובים כבר אז. לטענתו, המשנה נמסרה בעל פה מדור לדור, ורק במאות החמישית עד השמינית החלו להעלותה על הכתב, תחת לחץ שמד וסכנת שכחה.

במאמר "כתבי יד ומסורות נוסח של המשנה" קובע זוסמן כי כל כתבי היד הקדומים של המשנה שבידינו שייכים לטיפוס אחד בלבד, הארצישראלי־איטלקי, ואין בידינו מסורת נוסח עצמאית אחרת של המשנה כחיבור נפרד. הוא מסביר כי הבדל תרבותי זה נובע מכך שברוב תפוצות ישראל בימי הביניים לא נהגו ללמוד משנה כיחידה ספרותית עצמאית, אלא כחלק מן התלמוד הבבלי, בעוד שבאיטליה ובביזנטיון המשיכו ללמוד ולפרש את המשנה בנפרד.

מוקד נוסף במחקריו של זוסמן הוא נוסח התלמוד הירושלמי. במאמר "שרידי ירושלמי, כת"י אשכנזי" הוא מזהה לראשונה את "ספר ירושלמי" שהציע חוקר בשם אביגדור אפטוביצר, אשר הכיל נוסח מעובד של הירושלמי. זוסמן גם טוען, בניגוד לדעה המקובלת, כי לא היו קיימים פרקים מסוימים בתלמוד הירושלמי, כגון 12 פרקים בסופי שלוש מסכתות, אלא הם מעולם לא נכתבו.

במאמר על "חקר תולדות ההלכה ומגילות מדבר־יהודה" שינה זוסמן את מיקוד חקר מגילות קומראן מתיאולוגיה להלכה, והדגיש את חשיבותה של ההלכה כגורם מזהה. בנוסף, אסופת המאמרים כוללת דברי הערכה על חוקרים בולטים כמו אפרים אלימלך אורבך, שניאור זלמן שכטר, יעקב נחום אפשטיין, ר' דב בר רטנר ור' משה קוסובסקי. אסופת המאמרים, הכוללת 1,312 עמודים בשני כרכים, מלווה במפתחות מפורטים ומהווה בסיס חשוב לחקר ספרות חז"ל.