הציונות נולדה מתוך מרד
תומצת מתוך Zman Yisrael על ידי baba
המאמר משווה את לידתה של הציונות מתוך מרד באנטישמיות ובפסיביות היהודית, כפי שהתבטאה בפוגרומים היסטוריים, למצב הנוכחי לאחר השבעה באוקטובר. הוא טוען כי בעוד הציונות קראה ליהודי לקחת אחריות על גורלו ולהגן על עצמו, הדיון הציבורי כיום נוטה לחזור לשפה של גורל וגזירה משמיים, ומזהיר מפני חזרה לדמות היהודי הממתין.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הציונות נולדה מתוך מרד נגד אנטישמיות ופסיביות יהודית.
- פוגרומים היסטוריים כמו קישינב חיזקו את הצורך בהגנה עצמית ובהקמת מדינה.
- השבעה באוקטובר מעלה שאלות על התודעה הישראלית והחזרה לשפה של גורל.
- הציונות קראה ליהודי לקחת אחריות על גורלו, לא להפקיד בידי שמיים את ביטחונו.
- המאמר מזהיר מפני חזרה לדמות היהודי הממתין במקום היהודי הריבוני.
הציונות נולדה מתוך מרד, הן נגד האנטישמיות והן נגד דמות היהודי הפסיבי הממתין לגורלו. סדרת הפוגרומים "סופות בנגב" בשנים 1881-1884 והגזרות שהחריף שלטון הצאר באימפריה הרוסית, זעזעו את יהודי מזרח אירופה והובילו לשינוי תפיסתי. יותר ויותר יהודים, בעיקר צעירים, החלו לראות במצבם דבר שניתן לשנותו, והעולם היהודי המסורתי החל להיסדק.
פוגרום קישינב באפריל 1903, בו נרצחו 49 יהודים ונפגעו אלפי בתים וחנויות, המחיש את חוסר הביטחון הקיומי ואת הצורך בהגנה עצמית. האירוע העניק תנופה נוספת לציונות ולהגירה. המשורר חיים נחמן ביאליק, שביקר בקישינב וכתב בעקבותיו את "בעיר ההרגה", תיאר את חוסר האונים היהודי ואת היעדר הנחמה האלוהית מול הזוועה. מתוך תחושות אלו צמחה התפיסה הציונית המהפכנית: היהודי החדש יגן על עצמו, יקים כוח מגן, ייקח אחריות על גורלו ויקים מדינה שתפקידה להגן על אזרחיה.
המאמר משווה את האירועים ההיסטוריים הללו לאירועי השבעה באוקטובר 2023, בהם נרצחו יהודים בבתיהם במדינת ישראל. הוא מציין כי משפחות נאלצו להסתתר בממ"דים ולהמתין להצלה, ואזרחים התחננו לעזרת צה"ל. המאמר מביא את דבריהם של ח"כ מיכאל מלכיאלי ואריה דרעי מש"ס, המייחסים את האירועים לגזירה משמיים, וכן את דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על "זכור את אשר עשה לך עמלק".
הכותב טוען כי הציונות לא דרשה מהיהודי להפסיק להאמין, אלא לא להפקיד בידי שמיים את האחריות לביטחונו. הוא מזהה משבר עמוק בתודעה הישראלית סביב השבעה באוקטובר, הכולל חזרה לשפה של גורל, שמיים ועמלק, והצגת האנטישמיות כחוק טבע. מדינה ריבונית, לטענתו, צריכה לשאול מדוע היא לא מנעה את האסון, ולא רק מדוע הוא קרה. זו הייתה הבטחת הציונות, להחליף גזירת גורל באחריות. השאלה היא אם החברה הישראלית צועדת כעת בכיוון ההפוך, בחזרה אל היהודי הממתין לגורלו במקום לקחת אחריות.
המאמר נכתב על ידי אמיר בשה, שותף במשרד עורכי דין, מנכ"ל מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, ובעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה.
מוזכרים