ריאיון "אנו נדרשים לעבוד יחד כדי להפוך את העולם לגן עדן"

הרב אירווינג (יץ) גרינברג, הוגה דעות ופעיל אמריקאי בן 93, מפרסם בימים אלו אסופה חדשה של כתביו, "חיים נגד מוות", הכוללת שני כרכים המאגדים את חיבוריו החשובים מששת העשורים האחרונים בנושאי אמריקה, ישראל, השואה ויחסי יהודים-נוצרים. האוסף כולל גם שני טקסטים חדשים: הרצאה משנת 1970 על משמעותה הדתית של מדינת ישראל ומאמר חדש שנכתב ב-2025 בשם "ישראל ויהדות העולם אחרי השבעה באוקטובר". גרינברג, שפרסם בעבר את יצירת המופת "ניצחון החיים: תאולוגיה נרטיבית של היהדות", מתאר כיצד מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר הובילה אותו לרצות לכתוב מחדש את הפרק העוסק בישראל, אך המוציא לאור סירב.

בלב תפיסתו של גרינברג עומדת התיאולוגיה של "העידן השלישי" ביהדות, שהחל לאחר השואה. בעידן זה, היהודים הם שותפים מלאים לברית עם אלוהים ונושאים באחריות אקטיבית לקידום החיים, כבוד האדם ותיקון עולם. הוא מסביר כי בעוד אלוהים העניק את ארץ ישראל לעם היהודי, האתגר הוא לשלוט בה באופן בר-קיימא תוך כיבוד הזולת. גרינברג, שייסד מוסדות כמו ארגון "כלל" ו"זכור" (המרכז למשאבי שואה), ושותף להקמת פרויקט "תגלית", מביע אופטימיות זהירה לגבי עתיד ישראל, למרות חששותיו מפני ניצול כוח לרעה מצד פוליטיקאים כמו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

גרינברג מזהיר מפני "שיכרון הכוח היהודי" וקיצוניות דתית-לאומנית, וטוען כי פעולות אלימות או אי-צדק אינן מקרבות לגאולה אלא מכרסמות בלגיטימציה של ישראל. הוא קורא לישראל להתעלות מעל יצר הנקמה ולהגיב באמצעות "התפרצות אדירה של חיים ובנייה", תוך חיזוק הדמוקרטיה, הצדק והסולידריות, והבטחת יחס שוויוני לאזרחיה הערבים. גדלותה של ישראל, לדידו, תימדד ביכולתה להפוך טראומה לחברה מוסרית ומלוכדת יותר.

בנוגע ליהדות ארצות הברית, גרינברג מודה שהיה אופטימי מדי לגבי יכולתם לעמוד בפני כוח המשיכה של חברת השפע, וכי שיעור ההתרחקות מהחיים היהודיים גבוה מהצפוי. הוא גם דואג מהתחזקות האנטישמיות החדשה ומהשפעתה על ארגונים כמו איפא"ק (AIPAC). הוא מביע דאגה מחוסנה של הדמוקרטיה האמריקאית, אך מקווה שיהודי אמריקה ישמרו על זהותם היהודית. בנוגע ליחסי יהודים-נוצרים, גרינברג רואה בשיפור העצום ביניהם מאז השואה את אחת התמורות המדהימות, וקורא ליהודים לראות בנצרות שותפה להפצת האתיקה המקראית וחזון הגאולה העולמי.

גרינברג מציין לטובה את השינוי הדרמטי במעמדן של נשים ביהדות, ומאמין שהתנועות הפלורליסטיות והרחבת ההשתתפות הנשית ימשיכו לצבור תאוצה. בסיום הריאיון, הוא מציין כי הישגו החשוב ביותר הוא משפחתו, וכי האיכות האנושית והמוסרית של הדורות הבאים היא מורשתם החשובה ביותר.