מומחים: עיכוב בחקירת אירועי 7 באוקטובר פוגע ביכולת להגיע לאמת

מומחים משפטיים מזהירים כי הזמן שחולף מאז אירועי ה-7 באוקטובר פוגע ביכולתה של ועדת חקירה לחשוף את האמת. לטענתם, עיכובים אלו לא רק מקשים על השגת מסמכים וחומרים הקשורים לאירועים, אלא גם עלולים להשפיע על דיוק עדויות, בשל דעיכת זיכרון או השפעת פרסומים שונים.

החוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, דנה בלנדר, מציינת כי איבוד מסמכים ושינויים בזיכרון העדים, אשר נחשפו למידע רב מאז האירועים, עלולים לסכל את הגעת הוועדה לאמת. פרופסור מיגל דויטש, ששימש בעבר כחבר בוועדת חקירה, מוסיף כי עם השנים גוברות גם הקשיים באיתור ראיות, איתור עדים (שחלקם עזבו את הארץ או נפטרו) וכן קושי בבדיקת תיאום עדויות או הסתרת חומרים.

לעומת זאת, עו"ד דורי קלגסבלד, המתמחה בוועדות חקירה, סבור כי קביעת אחריות אישית על כישלונות עלולה להאריך את משך עבודת הוועדה בשל הצורך להעניק זכויות שימוע וייצוג משפטי לרבים. הוא קורא להתמקד בכישלונות מערכתיים ובמנגנונים שאפשרו את התרחשותם.

במקביל, קיים ויכוח בישראל לגבי אופי הגוף שיחקור את האירועים. בעוד המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בוועדת חקירה רשמית בעלת סמכויות נרחבות, הממשלה והקואליציה מקדמות הצעה ל"ועדת חקירה לאומית-בינלאומית", שעוררה דיון בנוגע לאופן מינוי חבריה ועצמאותה. בחודש יוני האחרון, ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה מחדש את הצעת החוק, אך היועצת המשפטית של הוועדה העלתה ספקות לגבי עצמאותה והשפעה פוליטית אפשרית.

בנוסף, המסלול המשפטי גרם לעיכובים בחקירה הרשמית. מבקר המדינה ציין ביוני האחרון כי אזרחים עדיין ממתינים לתשובות כשלוש שנים לאחר האירועים, זאת לאחר שצו שיפוטי עצר חלק מהבדיקות הקשורות לתפקוד הדרג המדיני, הצבאי והשב"כ.

המומחים מסכמים כי המחלוקת על הגוף החוקר והעיכובים עצמם הופכים את תהליך החקירה למסובך יותר, שכן ככל שהזמן עובר, כך קשה יותר לשמר את הראיות והעדויות במצב המקורי, מה שעלול להגביל את יכולתה של כל ועדה עתידית לשחזר את התמונה המלאה של האירועים.