מומחים: ועדת חקירה רשמית לאירועי 7 באוקטובר תתקשה להגיע לחקר האמת

מומחים משפטיים ישראלים סבורים כי גם אם תוקם ועדת חקירה רשמית לבחינת כשלי מתקפת ה-7 באוקטובר, יעברו שלוש שנים מאז האירועים, והזמן שחלף יקשה על תהליך החקירה. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הזהירה באוגוסט האחרון כי הזמן שחלף פוגע ביכולת החקירה, אך תמכה בדחיית הקמת הוועדה עד לאחר כינון ממשלה חדשה, בשל קרבת הבחירות.

על פי דיווח בעיתון "הארץ", אביה של חיילת שנהרגה ב-7 באוקטובר ציין כי הזמן שחלף יוביל לתיאום עדויות, לשחיקת זיכרון, לאובדן ראיות ופגיעה נוספת בתהליך. ההיסטוריה מלמדת כי ועדות חקירה רשמיות, כמו "ועדת אגרנט" (לאחר מלחמת יום הכיפורים) ו"ועדת כהנא" (לאחר טבח סברה ושתילה), הוקמו זמן קצר יחסית לאחר האירועים. עם זאת, היו גם ועדות חקירה שהוקמו שנים רבות לאחר האירועים, כמו זו שחקרה את רצח ארלוזורוב (1982, על אירוע מ-1933) ואת פרשת היעלמות ילדי תימן (1995). בשני מקרים אלו, הפער הזמני הקשה על הגעה לאמת בשל אובדן מסמכים, פטירת עדים מרכזיים, ואף ועדות שלא הצליחו להגיע למסקנות ברורות.

מומחים משפטיים מעריכים כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עשוי להימנע מלהציג רשימת עדים, ועורכי דינו לא יופיעו בפני הוועדה, תוך הגשת עתירות משפטיות לעיכוב ההליכים. ד"ר דנה בלנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ציינה כי הוועדה תהפוך ל"משפט" שבו כל העדים ילוו בעורכי דין, ויתבקשו דיונים נוספים וקבלת חומרים לצורך הגנה עצמית, מה שיאריך את עבודת הוועדה. פרופ' מיגל דויטש, חבר ב"ועדת טירקל", הזהיר כי ככל שמתרחקים מ-7 באוקטובר, כך קשה יותר להגיע לחקר האמת, בשל עמימות זיכרון, אובדן ראיות, וקושי בקבלת עדויות מעדים שאינם בארץ או שנפטרו. עו"ד אביגדור קלגסבלד, המתמחה בוועדות חקירה, הדגיש כי הזמן פוגע בזיכרון, מבלבל בין מה שהיה ידוע בזמן האירוע למה שנשמע לאחר מכן, ופוגע ביכולת לאתר חומרים כתובים או מצולמים, בנוסף לשיקולי יעילות שבהם עדים עשויים לתכנן את דבריהם.

דויטש הוסיף כי הזמן שחלף מקל על עדים שאינם מעוניינים לשתף פעולה להתגונן בטענה שאינם זוכרים. בלנדר ציינה כי הוועדה תצטרך להתמודד עם כמויות מידע עצומות בעידן הדיגיטלי, ותצטרך להשתמש בבינה מלאכותית לסינון החומרים. קלגסבלד סבור כי מכיוון שרוב האחראים הישירים ל-7 באוקטובר כבר אינם בתפקיד, הוועדה תתמקד כנראה בהיבטים מערכתיים למניעת אסונות עתידיים. בלנדר הציעה כי בשל היקף האירועים, ייתכן שיהיה נכון להקים מספר ועדות חקירה תחת חסות גורם רשמי כמו נשיא המדינה. למרות הקשיים, בלנדר הדגישה את חשיבות הקמת הוועדה להצגת תמונה מלאה, גיבוש תמונה ציבורית משותפת, והפיכת הפצע הפתוח לצלקת.