הערים בישראל מתחממות: כך הבנייה משנה את מזג האוויר

הבנייה המואצת בערים בישראל, ובפרט בניית מגדלים צפופים, משפיעה באופן משמעותי על מזג האוויר המקומי ויוצרת תופעות כמו "אי חום עירוני". משטחי בטון ואספלט סופגים חום ומשחררים אותו, בנייה צפופה חוסמת אוורור, מחסור בצמחייה והצללה מגביר את החום, ומערכות מיזוג האוויר פולטות חום לסביבה. לדברי פרופ' יואב יאיר, מומחה למדעי האטמוספרה, גוש דן, ובפרט מרכז תל אביב, חמים בקיץ ב-4 עד 6 מעלות יותר מהאזורים שמחוץ לעיר, ובבאר שבע נמדדו הפרשים של כ-2 מעלות. תופעות אלו מחריפות על רקע התחממות האקלים הכללית, הצפויה להעלות את הטמפרטורה הממוצעת בישראל בכ-1.5 עד 1.8 מעלות עד 2050.

בנייה גבוהה וצפופה משפיעה גם על זרימת הרוח, מאטה אותה בגובה הקרקע, יוצרת מערבולות ומפריעה לפיזור מזהמים. בנוסף, עומסי חום על מעטפות הבניינים והתשתיות מגבירים את צריכת החשמל לקירור. שינויים בדפוסי הגשם, עם צפי לירידה בכמויות אך עלייה בעוצמתן בפרקי זמן קצרים, מחייבים היערכות של מערכות הניקוז והתמודדות עם סיכון מוגבר להצפות, במיוחד באזורים עם מעט משטחים חלחלים. יאיר אף מציין כי ערים עשויות להשפיע על פעילות ברקים.

בעולם כבר מיישמים פתרונות תכנוניים להפחתת התופעות הללו, כגון שימוש במשטחים בהירים, גגות ירוקים, הרחבת חופות עצים ושמירה על פרוזדורי אוורור. בערים כמו סינגפור, פריז וניו יורק, מיפוי אזורי חום משמש ככלי תכנוני. האדריכל גיל שנהב, יו״ר הפורום הישראלי לגורדי שחקים, טוען כי בנייה לגובה יכולה להיות חלק מהפתרון אם היא מתוכננת נכון, תוך חיסכון בקרקע, הגדלת שטחים פתוחים ועידוד תחבורה ציבורית. לדבריו, התחשבות בכיווני רוח, מרחקים בין מגדלים, הצללה, צמחייה וחומרי גמר בשלבי התכנון הראשונים חיונית להפחתת ההשפעה הסביבתית. פרופ' יאיר ירחיב בנושא בכנס שייערך ב-13 באוקטובר בתל אביב.