המוסדיים בניגוד עניינים, מנורה היא רק הדוגמה

הכתבה מעלה סוגיה עקרונית בנוגע לניהול כספי פנסיה וגמל, תוך שימוש בחברת הביטוח מנורה מבטחים כדוגמה מרכזית. מנורה, שהיא גוף מוסדי גדול ומוביל, השקיעה סכומים משמעותיים בחברת אלקטרה נדל"ן ובקרנות ההשקעה שלה בנדל"ן אמריקאי. השקעות אלו, שבוצעו לאורך שנים, יצרו מצב של ניגוד עניינים מובנה, שכן מנורה היא גם משקיעה בקרנות שמנוהלות על ידי אלקטרה נדל"ן וגם משקיעה ישירה בחברה עצמה.

הכתבה מציינת כי לפני כחודשיים, כאשר אלקטרה נדל"ן נקלעה לקשיים ונדרשה לגייס הון, מנורה השקיעה בה סכום של כ-120 מיליון שקל בהקצאת מניות פרטית, במחיר גבוה מהמחיר בשוק. השקעה זו, לצד השקעות קודמות של מנורה בקרנות אלקטרה נדל"ן, מעלה חשש כי שיקולי התשואה לחוסכים נטשטשו לטובת שמירה על יציבותו של מנהל הקרן, דבר שעלול לפגוע ביכולתו לגייס קרנות המשך ולהשפיע על תשואות הקרנות הקיימות.

הכתבה מדגישה כי מנורה אינה מקרה יחיד, וכי גופים מוסדיים רבים אחרים, כולל חברות ביטוח ובתי השקעות מובילים, משקיעים הן בקרנות של אלקטרה נדל"ן והן בחברה עצמה, ומופיעים כמשקיעי עוגן במצגותיה. הדבר מעלה שאלות לגבי תהליך קבלת ההחלטות של ועדות ההשקעה, במיוחד כאשר מדובר בכספי ציבור. הכתבה מצביעה על כך שקיימת אלטרנטיבה להשקעות לא סחירות אלו, כמו חברות נדל"ן ציבוריות או מכשירים סחירים אחרים, המציעים שקיפות ונזילות גבוהה יותר, וכן עלולים להיות זולים יותר מבחינת דמי ניהול.

הכתבה מסכמת כי שותפות הגורל בין הגופים המוסדיים לאלקטרה נדל"ן מסוכנת, ומעלה חשש מערכתי מפני הצגת תשואות גבוהות באופן מלאכותי והמשך גיוס כספים למערכת, תוך הסתרת בעיות אמיתיות. הכתבה מעלה גם שאלה לגבי תפקיד הרגולטור במניעת מצבים כאלה של ניגוד עניינים.